קבוצה לחיזוק מיומנויות חברתיות

קבוצה לחיזוק מיומנויות חברתיות 

הילדים מתקשים ליצור או לשמר קשרים? דחויים? נמנעים מפעילויות חברתיות? מתקשים לווסת את עצמם חושית ורגשית?  ביישנים מאוד או שמא ההפך, מפגינים עודף בטחון ומתקשים להתגמש ולהתפשר? הפסד במשחק זה סוף העולם עבורם? מנוהלים על ידי תסכול וכעס, עלבון או צורך בסיפוקים מיידים? על כל אלו אנו עובדים בקבוצת החברים.

איך זה עובד?
קבוצת חברים קבועה, נפגשת פעם בשבוע לאורך שנה. בקבוצה יש שיחות, משחקי חברה, המחזת סיטואציות מחיי היומיום, פסיכודרמה, ופעילות דינמית חופשית בדומה להפסקה.  במהלך פעילות פסיכודרמטית, הילדים מתנסים ברגשות שמאחורי ההתנהגות שלהם, כפי שהם מוצגות על ידי חבריהם, ויותר מכך. הילדים נחשפים לרגשות של שאר הדמויות שלקחו חלק באותה סיטואציה, ומבינים בעצם איך זה מרגיש להיות בנוכחתם. עם הזמן הילדים מתקרבים יותר ויותר לשפה שהיא רגשית, לומדים לדבר על מה שהם רוצים ועל מה שמפריע להם, ופחות "מתנהגים" את מה שהם מרגישים. כך בעצם נבנית רגישות לאחר ונפתחת גישה לרגשות רכים כמו אמפתיה, אהבה, סליחה וכד'. ענין זה רלוונטי מאוד גם לשליטה בכעסים. בנוסף לכך, יש פעילות דינמית חופשית, בדומה להפסקה בבית ספר. משחקי קופסה, משחקי כדור ועוד. המאפשרים לדינימיקה קבוצתית להתפתח בין ילדי הקבוצה עצמה. הפעילות מזמנת חוויה שיש בה הנאה והצלחות לצד קונפליקטים, כמו במציאות בעצם. רק שבקבוצה, מתאפשר לעצור, לבדוק כל פעם "מה קורה לי עכשיו". לפתוח עם חברי הקבוצה מה שמרגישים בכאן ובעכשיו. לבדוק פרדיגמות חשיבה כמו "תמיד עושים לי…", או "אף פעם אני לא..", או "אף אחד לא רוצה אותי.." וכיו"ב – האם הן נכונות? האם מעוותות את המציאות ובעצם תוקעות לשווא? הילדים מבינים בעצם שמחשבה יוצרת מציאות, ומתנסים בפרדיגמות חשיבה חלופיות. ומעל הכל החוויה המיוחדת בקבוצה היא של פתרונות חדשים לאתגרים מוכרים. נלמדות טכניקות חדשות להתנהלות בנושאים שונים כגון משא ומתן על בחירת משחק למשל. ניתן דגש לוויסות רגשי, ליכולת לנצח ולהפסיד ולהעצמה.

מטרות הקבוצה הן:

 ♥ הפחתת חרדה חברתית

♥ חיזוק הביטחון העצמי, ואת היכולת ליזום במרחב החברתי, להתגמש ולעמוד על שלי לפי הצורך

♥ קידום הבנה של סיטואציות חברתיות

♥ שיפור בוויסות הרגשי ובדחיית הסיפוקים

♥ האינטראקציה עוזרת לפתח אסטרטגיות אישיות לפתרון קונפליקטים

♥ ההתנסות מעמיקה את היכולת לקחת ולתת מקום, לחוות אמפתיה וסבלנות לאחר, דבר התורם שימור קשרים חברתיים משמעותיים.

♥ ייעול הגנות רגשיות והתמודדות עם דחיה ושעירות לעזאזל.

♥ בקבוצת היסודי מודגשים נושאים כגון יכולת להפסיד בכבוד ולשאת תסכול, מרחב אישי ותגובה מותאמת בזמן אמת

בקבוצת המבוגרים מקודמים נושאים כגון חיזור, ראיונות עבודה, התנהלות במקומות עבודה, חברות וזוגיות.

מיקום: מכון לב ארי, פרדסיה

גילאים מגוונים: קבוצת גן , עולים לא', קבוצת ביה"ס יסודי צעירים ובוגרים, קבוצת חט"ב , קבוצת תיכון, קבוצת מבוגרים צעירים (+20-30)
בכל גיל אופן הטיפול שונה, ומותאם לאתגרים הרלוונטיים.

הטיפול משלב גישות פסיכואנליטיות עם גישות קוגניטיביות, Play, פלייבק ודרמה תרפיה.

לתאום פגישת הכרות התקשרו: 09-8800400, או סמסו ל 054-6696777 ונחזור אליכם.

שאלות ותשובות:

 

- הילד שלי לא מתחבר לדרמה, האם זה עדיין יכול להתאים?

אנחנו מקפידות להקשיב לכל ילד וילד ולרצון שלהם. הדרמה, האומנויות, המשחקים – מהווים אופציות. המנחות זורמות עם רצון וצרכי הקבוצות ונותנות מענה מותאם, לרצונות שעולים. כמו כן, ככל שהקבוצה וותיקה יותר, המפגש הופך פחות מובנה ויותר פתוח, כמו בהפסקה בבית ספר. היוזמות לפעילויות ומשחקים מגיעים מהילדים עצמם.

נאמר בשיחת הסיכום השנתית בקבוצות

א' (בן 6): "תודה שלימדתם אותי לעצור את הכעס " .

ג' (בן14): "פעם כל מה שענין אותי ה להיות מקום ראשון, הכל היה נראה לי תחרות, ולא יכולתי לסבול הפסד. היום אני מבין שאני מיוחד ושווה, בלי קשר להשגים ותחרות, ואני פשוט נהנה לבחור לעשות את מה שאני אוהב ".

ש' (בת 8): תמיד הייתי ביישנית. היום אני מבינה שבעצם הייתי מאוד מרצה. האמת שפחדתי שלא יהיו לי חברים אם לא אעשה מה שהם רוצים. החברות הראו לי שחברות אמיתית נותנת מקום לקול שלי גם".

(בן 9.5) "פעם הכיתה היתה הסיוט הכי גדול של חיי, עשו עליי חרם, לא הזמינו אותי ליום מים ולטיול אופניים ביום כיפור. התמודדתי עם הכיתה שלי כשפתחתי את הדברים ולמדתי לעמוד על שלי. היום יש לי חברים ואני שמח!!"

 

לתאום פגישת הכרות התקשרו: 054-6696777, 09-8800400

מהן מיומנויות חברתיות?
מדובר בכישורים ויכולות המאפשרים התנהגות חברתית הולמת. התנהגות חברתית הולמת מתבטאת ביכולתו של האדם למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות, מבחינת סף תסכול וויסות רגשי. היכולת להתחשב בזולת, ולקחת אחריות על המעשים האישיים. כמו גם להנות מיחסים בין אישיים, ולחוש רצוי, ראוי ומוערך.

מיומנויות חברתיות באות לידי ביטוי באופנים שונים: 

• נקיטת יוזמה ורצון להיות בחברת ילדים אחרים בני אותו גיל.
• יכולת לשתף פעולה בקבוצה. הצעת עזרה לאחרים וקבלת עזרה.
• היכולת לחלוק צעצועים וחפצים.
• ביצוע משימות לפי תור.
• היכולת למשא ומתן, כמו גם גמישות מחשבתית. איזון בין היכולת לעמוד על שלי ובין היכולת להתפשר.
• כישורי שיחה על מאפיינהם: היכולת להקשיב לחבר. היכולת להבין למה האחר מתכוון. דיבור תמציתי שמעביר מסר ברור ומדויק. פניה נעימה ומזמינה, המעוררת רושם חיובי.
• היכולת להביע עמדה ולקחת מקום.היכולת להכיל אחרים ולתת מקום.
• הבנה איך אחרים מרגישים, להבין שלאחר ישנם רגשות ולעמוד על טיבם כדי שניתן יהיה להתחשב בהם.
• הבעת רגשות חיוביים ושליליים, באופן מילולי ומותאם לסיטואציה.
• קבלת הכללים והחוקים של הקבוצה או של המשחק. חלק חשוב בקבלת החוקים והכללים הוא היכולת לשאת תסכול בעת הפסד או איפוק (במידה מסויימת) בעת ניצחון.
• יכולת לווסת בין הצרכים שלך לצרכים של האחר.
• האפשרות לאזור אומץ ולהתגבר על חרדה חברתית

*יש קבוצות שמיוחדות לטובת:
  • בעלי צרכים מיוחדים
  • בעלי לקויות תקשורת בתפקוד גבוה – אספרגר, S.C.D, לקות למידה לא מילולית (NVLD)

לתאום פגישת הכרות התקשרו או השאירו הודעת סמס ונחזור אליכם: 054-6696777, 09-8800400

 

פוסטים אחרונים

איך נעלה לילדנו את הביטחון העצמי?

ביטחון עצמי הוא כמו עמוד השדרה של הנפש. זוהי תחושה כללית של מסוגלות, ושל ערך עצמי. ילד עם ביטחון עצמי גבוה יחוש את עצמו שייך וראוי לאהבה. או בשפת הילדים 'מקובל'. ילד חסר ביטחון עצמי יחוש דחוי, ולא ראוי לאהבה. לא באמת שייך. מידת הביטחון העצמי של ילד מקרינה על מעמדו החברתי בכיתה, כמו נבואה שמגשימה את עצמה. הביטחון העצמי בילדות, הוא הבסיס, ממנו אחר כך אנו יוצאים גם לחיי חברה בוגרים. דבר המשפיע על השירות הצבאי, הקריירה, הזוגיות, המשפחה וכל שאר המפגשים שלנו עם קבוצות בחיינו.

הרגשות שלכם ההורים, עוברים לילד בצורה לא מודעת. כשילד נתפס על ידי הוריו כמנג'ס, מעיק, איטי או מאכזב- כך בדיוק הוא יתפוס את עצמו! כשהילד נתפס בעיניכם כאהוב, מתפתח, ראוי להשקעה, מעורר הערכה – זה מה שהוא יחשוב על עצמו.
לא נתן לזייף רגשות. כך שאם ילדכם מעורר בכם אהבה וגעגועים – זה המצב. אם הוא מעורר בכם עצבים, אכזבה, תסכול או בילבול – יש צורך לעשות עבודה רגשית, זה לא יחלוף מעצמו.

איך נדע מה מצב הביטחון העצמי ילדנו?

נתבונן על האספקטים הבאים בחייו:

מבחינה חברתית – האם הילד חש רצוי בחברה? האם יש לו עם לשחק בגן / בהפסקות?
דרגו את מצבו של הילד בין 0 כשהילד חש דחוי ובודד ובין 10 כשהוא חש שייך ורצוי.
מבחינה התנהגותית – האם הילד יודע איך מצופה ממנו להתנהג? האם הוא מכיר את נורמות ההתנהגות המקובלות בבית הספר / בגן / בספריה / בהצגה / בשעת הארוחה?

דרגו את המצב של הילד בין 0 – הילד מתקשה להבין סיטואציות חברתיות ואינו מבין כלל מה מצופה ממנו ובין 10 – הילד מבין מצויין מה מצופה ממנו ומיטיב להתנהג בצורה מותאמת למסגרת.

מבחינת הישגים – מהי תחושת המסוגלות של הילד ביחס להישגים המצופים ממנו? בזמן התכוננות למבחן / הכתבה / מסיבה / טקס, האם חש שסיכוייו להצליח סבירים, או שמא ידיו נרפות מלגשת בכלל ולהתכונן?
דרגו את מצבו של הילד בין 0 – הילד חש שאינו מסוגל להתמודד עם אתגרים כלל ובין 10 – הילד ניחן באומץ לב נדיר, והוא נכון לכל אתגר הנקרה בדרכו.

סכמו את התוצאות. אם סכום התוצאות יצא נמוך מ21, הילד סובל מביטחון עצמי נמוך יחסית, וזקוק לעזרה.

איך נעזור לילד, כאשר ביטחונו העצמי נמוך יחסית?
1. חיזוקים חיוביים:
ראשית נמפה את החוזקות והחולשות שלו.
סגולות ומעלות של הילד: חולשות והתנהגויות טעונות שיפור:

נתמקד בגישה שלנו כלפיו במעלות שלו, וניתן לו חיזוקים חיוביים עליהן. "איזה יופי אתה בונה בלגו, המבנה שיצרת כל כך יציב וגבוה. כל הכבוד!", למשל. על חולשותיו נסתכל כאל מקומות פנימיים שראויים לשיפור, ולא כאל משהו קבוע. נוכל לומר לדוגמה, "ככל שתנסה יותר פעמים, תתפוס מיומנות ובסוף תצליח!".

2. נשחרר את הילד מהצמר גפן:

ילד עם ביטחון עצמי, הוא כזה שיש לו אומץ לנסות. גם כשהוא יכשל, או יפול, הוא יקום וינסה שוב ושוב, עד שיצליח. הורים רבים בדורנו מגוננים על ילדם עד כדי כך, שאינם מאפשרים לילדים להתמודד עם אתגרים. ריבים בין אחים או חברים – זוהי דרך עבור הילד לשפר מיומנויות של משא ומתן ופתרון קונפליקטים. אף אחד לא מת ממעט תסכול או אכזבה. אלו רגשות שחשוב להתנסות בהם, כי הם מכשלים ומכינים לחיים. אנו מרשים לעצמנו לריב, כשאנו חשים חזקים ויקרים. רק בקשר קרוב וטוב, ניתן להסתכן ולריב, כי יש לנו את הביטחון שהקשר ישרוד את הטלטלה. שוודאי נשלים אחרי הברוגז. התערבות במחלוקות כהורים, היא מוצא אחרון בהחלט. כי המשמעות שלו, היא שהילד חלש, חסר יכולת להתמודד בעצמו וזקוק למגן חיצוני. במקום זאת, הקשיבו לילד. חזקו בהשקפתו את תחושת המסוגלות האישית שלו להתמודד.

3. נקבל את הילד כפי שהוא:

ניתן לו להיות מי שהוא רוצה להיות, וננקה את הציפיות שהוא יהיה כמו אחיו, כמו הבן של השכן, כמו הילד שאנחנו היינו, או כמו הילד שרצינו להיות. כשההורים נטועים בתוך פנטזיה אודות הילד שצריך היה להיוולד להם, הם שרויים באכזבה מתמדת מהילד שיש להם במציאות. אכזבה זו מחלחלת אל הילד, והוא מרגיש שעליו לייצר False self, על מנת לרצות את הוריו. לגבי ה True self שלו הוא מרגיש שעליו להחביא אותו. כלומר שעליו לשכוח ממי שהוא באמת, ממה שהוא אוהב, ממה שהוא רוצה או צריך. מכיוון שרצונותיו האמיתיים מוחבאים, הילד מקיש שהם נחותים, מביישים ולא ראויים. הוא מנסה לשכוח מי שהוא, הוא מנסה להיות מי שאתם מצפים ממנו שיהיה. אין לו אפשרות לספק אתכם, כי הוא לעולם לא יוכל להיות מישהו אחר, ולכן הוא מרגיש שנועד להיות מאכזב, ובעצם לא ראוי לאהבתכם. מעגל קסמים זה הינו טרגי ביותר. עבור כל הצדדים, ועשוי להוביל למשפחתיות מרוחקת בעתיד. לכן מוטב להיות אמיצים מאוד, לעשות כל שנדרש על מנת לגלות מי הוא הילד שלכם, גם אם זה אומר להתאבל על הילד שהוא לעולם לא יהיה. גם כשהילד לקוי למידה, בעל תסמונת זו או אחרת, בעל צרכים מיוחדים או פשוט הומאני מאוד ומתקשה במתמטיקה, הומוסקסואל, או שהוא אדם עדין ורב הסיכויים שלא ילך לקצונה. קבלת הילד כפי שהוא, מאפשרת לו לצמוח ולממש את הפוטנציאל הגלום בו. להרגיש ראוי ולהפתח בפניכם. משמעות הדבר להרוויח את הילד שלכם.

4. נתינה:

אנו חשים בטוחים, כאשר אנחנו מרגישים שיש לנו מה לתת. נתינה היא כמו שריר בר אימון. נהוג לומר "עשה לך רב וקנה לך חבר". נסו להדגיש אצלכם את הנתינה, מתוך דוגמה אישית. בררו עם ילדכם מה יש לו לתת? מדובר בנתינה רגשית. אנחנו נותנים לאחרים מתוך מאגרים שקיימים בתוכנו. אדם שמרגיש אהוב, אוהב את עצמו, ויעניק לסובבים אותו אהבה בטבעיות רבה, ילד שהקשיבו לו, ידע להקשיב לזולת, ילדה שחשה שיש אמפתיה כלפי כלפיה וכלפי קשייה, תהיה אמפתית לאחר, ילד שמקבל עידוד, יודע לעודד, ילד שזכה להורים נדיבים יהיה נדיב עם אחיו וחבריו. כאן נכנסים גם חוש הומור, עומק רגשי, אירוח, והיכולת להשרות רוגע.

אולם מה קורה כאשר המאגרים של ההורים דלים? אם אתם בעצמכם רעבים לתשומת לב ולמנוחה, משמעות הדבר שיש צורך למלא את המאגרים. יש דברים רבים שיכולים לעשות את העבודה. אחת הדרכים למלא מאגרים של סבלנות ופרגון למשל, היא לקחת זמן לעצמכם, להתפנק בעצמכם, להיפגש בעצמכם עם דמויות אהובות ומעודדות, שנוסכות בכם השראה.
ילדים משתמשים ביכולות של הוריהם, כדי להתפתח. הם נשענים על היכולת לעשות שימוש בכם, כדי לחוש את עצמם ראויים ושייכים. צרות עין, קושי לתת וקמצנות הן תכונות שעוברות במשפחות רבות מדור לדור. ברב המקרים על הרקע של טראומה ותחושת מחסור קשה. האם כילדים חשתם שפע או צימצום? אם אתם חשים שאתם בעצמכם בודדים גם כשאתם ביחד, מרוקנים גם כשאתם ביום חופשי, מתקשים לשחרר ולפנק למרות שהארנק מלא, או פשוט זקוקים להעשרת המשאבים הרגשיים, יתכן שכדאי לפנות לטיפול או להדרכת הורים. דרך התהליך שאתם תעברו, הילד יזכה לתיקון, ויחסך ממנו הסבל שאתם חוויתם כילדים. מנגנון ההעברה הבינדורית יוכל להקטע סוף סוף.

לסיכום
האם בעיניך הילד שלך מוצלח? במקומות שכן, איזה יופי! במקומות שלא – אני מזמינה אותך להפתח להתבוננות פנימית. שאל את עצמך, מה מאכזב אותי. מה מקור האכזבה הזו? מה כדאי לשנות על מנת לתקן? האם עליי ללמוד לשחרר? האם על הילד ללמוד להתנהג? הילד לומד איך מתנהגים דרכנו ההורים. הדברים דינאמיים. מה עליו ללמוד? איך ניתן ללמד אותו ואת עצמנו בגישה חיובית?

כל הכתוב כאן דורש אומץ בכל רגע ורגע, שכן זה לא זבאנג וגמרנו, זו ספירלה של התבוננויות ותיקונים. זו עבודה לענקים, שסולחים לעצמם, גם כשהם לא מושלמים. לאנשים שיכולים לסלוח לעצמם, על מה שנוצר, ולקבל בסליחה את מה שהיה. ומעל הכל – להשקיע למען מה שיש ולמען מה שיהיה. הכל פה בר יישום והשפעה.

באהבה,
מאיה.

*כתבה מאיה לב ארי
מאיה היא פסיכותרפיסטית להורים, לילדים ולפעוטות. מטפלת דיאדית מוסמכת (טיפול ביחסים שבין הורים וילדים) ודרמה תרפיסטית. מומחית בהדרכת הורים. מקבלת במכון לב ארי, המציע בין היתר קבוצות לרכישת מיומנויות חברתיות לילדים, נוער ומבוגרים.