מיומנויות חברתיות

ניתן לקחת חלק בטיפול ממוקד מיומנויות חברתיות פרטני או קבוצתי

  

מלבד לביחד.
– מדחיה לקבלה.
– מהימנעות להשתתפות בפעילויות חברתיות.
– מהתפרצויות בכי וכעס לוויסות רגשי.
– מביישנות לביטחון. 
– מעודף בטחון ונוקשות לגמישות ופשרה.
– ממצב שהפסד במשחק זה סוף העולם 
   ליכולת לנצח ולהפסיד ולהמשיך להנות מהמשחק.
– מתחושה שתסכול, כעס, עלבון או צורך בסיפוקים 
   מיידים מנהלים אותנו: להשהייה, הרגעות ותגובה
   מותאמת.
– מהישאבות אינסופית למסכים 
   למינון המסכים לצד אינטראקציה חברתי

 

קבוצה לחיזוק מיומנויות חברתיות – איך זה עובד?
 
קבוצת חברים קבועה, נפגשת פעם בשבוע. בהתחלת התהליך, הקבוצה מובנת עם פעילויות מונחות.
וככל שמתבססת הרגשה של הכרות וביטחון, הפעילות הופכת להיות חופשית בדומה להפסקה.

הפעילות מותאמת לאופי הילדים בקבוצה. למשל: משחקים חברתיים, המחזות תאטרליות, פלייבק, דרמה תרפיה, המצאת סיפורים, פעילות במוסיקה, תנועה, אומנות, משחקי קופסה, משחקי כדור.
שיאה של הקבוצה לא פעם הוא בהמצאה של משחק ייחודי של הקבוצה, המכיל את רצונות כל חברי הקבוצה ומשקף את הקבלה ההדדית שלהם.

זהו משחק מושקע שמכינה הקבוצה לטובת עצמה.  המשחק משקף את רצונותיהם של כולם, את יכולתם לעבוד בשיתוף פעולה, תוך קבלת השונה, הכלה הדדית, התחשבות, חשיבה גמישה ויצירתית ויכולת לחלוק.

 

ומה זה נותן בעצם?

במהלך הפעילות הילדים מגלים את הרגשות שמאחורי ההתנהגות שלהם.
ומבינים שהרגש זה מה שמניע אדם לפעולה.

עם הזמן הילדים מתקרבים יותר ויותר לשפה שהיא רגשית,
לומדים לדבר על מה שהם רוצים ועל מה שמפריע להם,
ופחות "מתנהגים" את מה שהם מרגישים.

למשל פחות לחטוף ויותר לבקש.
פחות להסתגר ויותר להעיז ולהתגבר על הפחד מדחיה.
מתוך כך נבנית רגישות לאחר ומתפתחת גישה לרגשות רכים כמו אמפתיה, אהבה, סליחה וכד'.
ענין זה רלוונטי מאוד גם לשליטה בכעסים. בנוסף יש פעילות דינמית חופשית, בדומה להפסקה בבית ספר.
המאפשרת לדינימיקה קבוצתית להתפתח בין ילדי הקבוצה עצמה.

הפעילות מזמנת חוויה שיש בה הנאה והצלחות לצד אתגרים, כמו במציאות בעצם.
רק שבקבוצה, כל פעם שנתקעים, מחפשים כלים חדשים לפתרון קונפליקטים.
לומדים כלים אסטרטגיים להתגברות על מכשולים, להתמודדות עם אי הסכמה ועם דחיה.
בהקשר זה מתאפשר לילדים להמציא את הROLE החברתי שלהם.

לכל אחד מאיתנו יש תפקידים מופנמים, שאנחנו לוקחים על עצמנו.
במובן זה אף אחד לא עושה ממני שעיר לעזאזאל, או מלכה – רק אני.
בזמנים של מחלוקת מתאפשר לעצור, לבדוק כל פעם "מה קורה לי עכשיו".
לפתוח עם חברי הקבוצה מה שמרגישים בכאן ובעכשיו.
לבדוק פרדיגמות חשיבה כמו
"תמיד עושים לי…", או "אף פעם אני לא..", או "אף אחד לא רוצה אותי.." וכיו"ב
האם הן נכונות?
האם מעוותות את המציאות ובעצם תוקעות לשווא?

הילדים מבינים בעצם שמחשבה יוצרת מציאות, ומתנסים בפרדיגמות חשיבה חלופיות.

ומעל הכל החוויה המיוחדת בקבוצה היא של פתרונות חדשים לאתגרים מוכרים.

נלמדות טכניקות חדשות להתנהלות בנושאים שונים כגון משא ומתן, שיח מברר. ניתן דגש לוויסות רגשי, ליכולת לנצח ולהפסיד ולהעצמה.

 

גילאים מגוונים: בכל גיל אופן הטיפול שונה, ומותאם לאתגרים הרלוונטיים.

 ♥ בקבוצת הגן  מודגשים נושאים כגון היכולת לחלוק מרחב עם עוד ילדים, מנוקשות לגמישות מחשבתית, וויסות רגשי, דחיית סיפוקים, פתרון קונפליקטים בדרכי נועם

♥ בקבוצת היסודי מודגשים נושאים כגון יכולת להפסיד בכבוד ולשאת תסכול, מרחב אישי ותגובה מותאמת בזמן אמת, הבנת סיטואציות חברתיות

♥ בקבוצת הנוער מקודמים נושאים בניית זהות עצמית, דימוי עצמי, לקבל את עצמי ואחרים כמו שהם, מהתמכרות למסכים ללשחק ולהיות ביחד, ערך עצמי, יחסים בין אישיים

♥ בקבוצת המבוגרים מקודמים נושאים כגון זוגיות, קריירה, היכולת להכניס אנשים לעולם שלי, למצוא את הכוחות והסגולות האישיים שלי

מה אנחנו רואים אצל בוגרי הקבוצות?

 ♥ הפחתת חרדה חברתית

♥ חיזוק הביטחון העצמי, ואת היכולת ליזום במרחב החברתי, להתגמש ולעמוד על שלי לפי הצורך

♥ מתפתחת הבנה טובה יותר של סיטואציות חברתיות

♥ משתפר הוויסות הרגשי ודחיית הסיפוקים

♥ מתבססות אסטרטגיות לפתרון קונפליקטים באופן שקול

♥ מתרחבת היכולת לקחת ולתת מקום, לחוות אמפתיה, סבלנות וסובלנות לאחר, דבר התורם שימור קשרים חברתיים משמעותיים.

♥ מתייעלות הגנות רגשיות מפני תוקפנות, דחיה ושעירות לעזאזל.

חיזוק מיומנויות חברתיות

מיקוםמכון לב ארי, פרדסיה

אז איך מתחילים? מגיעים לפגישת הכרות. נדבר ונבנה תוכנית אישית שמתאימה לצרכים שלכם.

לתאום פגישת הכרות התקשרו: 09-8800400, או סמסו את המילה 'מיומנויות' + שם וגיל הפונה: ל 054-6696777 ונחזור אליכם.

שאלות ותשובות

הילדים המגיעים לקבוצה הם ילדים שרוצים לשכלל את היכולות החברתיות שלהם, ולהצליח לרכוש חברים ולשמר קשרים.

מי שמגיעים לרב חשים אתגר בארנה החברתית, ומחפשים דרכים להתגבר על עליו. 
למשל ילדים ביישניים המתקשים ליזום,

ילדים עם נוקשות ועודף ביטחון עצמי לכאורה,  שרוצים שהכל יהיה בדרך שלהם. 


ילדים שחוו דחיה / חרם או טראומה חברתית,


ילדים יחידים במשפחתם אשר השהייה בחברה מהווה עבורם אזור פחות מוכר מבית,


ילדים עם חרדה חברתית, הנמנעים מפעילויות חברתיות

מי שקל להם להתחיל קשר אך הם שימור הקשר מאתגר אותם או שהאתגר הוא מול השהייה בקבוצות של למעלה משניים

מי שחווים קושי באינטימיות – היכולת להיות אותנטי ואמיתי בקשר גם של שניים, והנטיה להעמיד פנים, לשקר, להיות FALSE , להגרר או ניסיון מוגבר למצוא חן.

 

מי שמכורים למסכים  ונוטים פחות להראות במסגרות של פנים אל פנים.

 

מי שחשים את עצמם כשווים פחות מאחרים, ונוטים להיות מרצים.

 

מי שחושבים שהם עליונים על אחרים וחושבים שכולם צריכים לרצות אותם.

 

מי מתקשים להפנים נורמות חברתיות, קודי שיחה, SMALL CHAT וטאקט.

ההרשמה לקבוצה היא לטובת 38 פגישות, כל פגישה 75 דקות, ביום ובשעה שבועית קבועה. לכל ילד יש את הקצב שלו, והתהליך הוא מאוד אינדבדואלי ומותאם אישית.

ילדים רבים עם לקויות למידה וקשיי ויסות לוקחים חלק בקבוצות.
לקויות המשתקפות בקושי לימודי, באות לידי ביטוי במקרים רבים גם בארנה החברתית.
אם זה על רקע של קושי בהפנמת נורמות חברתיות, ואם זה בהבניית טאקט, וויסות רגשי, ואם זה על רקע של הפחתת ערך עצמית לאור אמונת השווא שהם אינם ראויים להערכה כמו ילדים אחרים.

הטיפול מוביל לשיקום הדימוי העצמי, הכרות עם הנטיות האישיות והתאמתן לנורמות החברתיות.

למשל ילדים עם היפראקטיביות מכירים בצריכהם בתנועתיות,
לצד הפנמת הקושי של החברה סיבם להכיל תנועה מתמדת ולסווגם כלוקחים חלק בפעילות כמו השאר.
כלומר תנועתיות עשויה להתפס כחוסר ענין, או להרגיז או אפילו להוביל להדרה מקבוצה.


בקבוצה טיפולית, תיעשה הבחנה – מהם החוזקות של כל ילד, מה הם הצרכים ומה הם "החולשות".
בדרך זו כל ילד מכיר את עצמו ואת האחר כאדם שלם שאינו מושלם.
הילדים לומדים עם הזמן לקבל זה את זה על כל הווייתם ולהתחשב אחד בשני.
טווח הקבלה ההדדית מתרחב, וגם ילד עם צורך בתנועתיות ילמד להתנועע באופן מרוסן,
ועדיין להפגין כבוד ושייכות למשחק או לשיחה.
הילדים יוכלו להציע לו עזרה, על מנ תלהקל על הפרעת הקשב,
ולהזכיר זה תורו למשל, מבלי שהדבר יפגוש אותם כאלמנט של זילזול או הפגנת חובר ערך כלפיהם.

להפך.

הם ילמדו לקבל אחד השני.
כמו בדוגמה זו, כל שאר הדפוסים החברתיים והבין אישיים ממופים מצד אחד,
ומתפתחים מתוך התהליך הקבוצתי מצד שני.

אם הקושי המרכזי הוא בוויסות רגשי,
התפרצויות זעם ובכי או שליטה בכעסים,

מוטב להתחיל הדרכת הורים וטיפול פרטני.

עם הוויסות הרגשי הוא מוטיב משני וסיבת הפניה המרכזית היא שונה,
ניתן לשקול הצטרפות לקבוצה.

על מנת לבחון התאמת הקבוצה לילדים – יש צורך להגיע לפגישת הכרות.

גילאי גן חובה עד מבוגרים

הקבוצות הן לרב עבור גילאים הקרובים.
השילוב לקבוצה מתאימה נעשה על פי שיקול דעת מקצועי, של מטרות טיפוליות.

כאשר מטרות העל הן לטעת חוויה של הצלחה לצד חוויה של התמודדות עם אתגר.

ניתן לצפות שהילד ילמד להכיר את "האני החברתי" שלו, יוכל לדבר על מה שהוא רוצה במקום להתנהג את מה שהוא רוצה (לומר נעלבתי במקום ללכת הצידה, לומר שחשוב לו שיקשיבו לו במקום לצעוק למשל) ובכלל שהאני החברתי ישתכלל. שתיווצר הכרה בצרכים של העצמי ושל האחר, וירכשו כלים לטובת הרחבת יכולת המפגש בין צרכים שונים וחברים שונים. 

בקבוצה נפגשים הילדים עם הקושי שלהם, כמו בחוץ.

אבל בזמן שבחוץ הם לבדם עם הקושי,
בקבוצה המנחות מלוותם אותם, ודואגות לעזור להם,
למצוא בעצמם פתרונות חדשים לקונפליקטים מוכרים.

האפשרות ליילד מתוך עצמם פתרונות,
נוטעת בהם אמונה שגם בקשיים עתידיים יוכלו למצוא בתוך עצמם פתרונות.
זה מעצים את האמונה שלהם בעצמם וביכולתם להתמודד עם קושי.

הקשר עם המנחות מתחיל בשלב פגישת ההכרות (אינטק ילד). שם ניטע ה
Bonding,
ומונחת היכולת להשען על המנחה, לתת בה אמון.
בהמשך מחזיקה המנחה עבור הילד את האמונה שהוא מסוגל להתמודד.

המנחה רואה לעומק את רבדי הקושי,
ומיטיבה אף להסביר לילד את עצמו,
ולהנחות אותו בפילוס דרך אישית,
תוך כדי זיהוי צרכיו לצד הכרה בצרכיי המשתתפים האחרים.


למעשה הילדים לומדים להסתדר ולפלס לעצמם דרך ולהתחשב בתוך הקבוצה,
גם כשזו לא כנועה לדפוסי התנהגותם. הדפוסים הללו,

ברצוננו לזהות אותם ולקדם את התאמתם לטובת הסתגלות לקשרים בין אישיים ארוכי טווח.

חריטה מתמדת של המיומנויות החברתיות השונות,
בסביבה חברתית תומכת,

מולידה חוויות של הצלחה ומשקמת את הדימוי העצמי של הילד.
ככל שהדימוי העצמי עולה, יש יסוד איתן, להעיז על בסיסו ולהצליח חברתית גם בסביבה אמיתית ועתידית.

הגמשת דפוסי ההתנהגות, מנגישה את הקירבה אל הילד מן החוץ ומן הפנים.
בעקרון, ככל שהילד חווה יותר הצלחות, אמונו בעולם כמקום מקבל, עולה,
לצד האמונה בעצמו כראוי להערכה, וכשווה בין שווים.

מתוך כך נבנה הבטחון העצמי, והיכולת ליזום ולקחת חלק פעיל חברתית במסגרות שונות.

טיפול פרטני מתאים למגוון קשיים,
מחזק כוחות נפש פנימיים, ותומך בגיבוש זהות עצמית.

מקרב ומנכיח את הצרכים האישיים, הנטיות, הכוחות.

הוא וודאי יותר מתאים בזמני משבר מעבר דירה, גירושין ועוד.

הדרכת הורים עוזרת להורים להתמקם בתוך ההורות ולהרגיש שלמים עם הדרך ועם ההחלטות שלהם.
הדרכת הורים היא טיפול מיטיבי כדי לשקול נושאים כגון ויסות רגשי, הצבת גבולות, יחסים במשפחה.
קירבה וריחוק. הדרכת הורים מרחיבה את יכולת ההתבוננות של ההורה על דרכי השפעתו על הילד.

טיפול פרטני / דיאדי והדרכת הורים עוזרים להורים ולילדים לראות טוב יותר זה להכיר זה בצרכיו של זה, להבין זה את זה, להתח ולהתקרב.
טיפול קבוצתי שם דגש על יחסים חברתיים.
כאשר הקושי ממנו סובל הילד הינו חברתי – הטיפול הקבוצתי הוא זה שיעזור. הקבוצה מאפשרת לילד לבטא ולהתמודד עם הדפוס המלווה אותו.
כך יכולות המנחות לראות את הקושי, להתערב, ולשנות את הדפוס.

ילדים עם קושי חברתי ינסו להימנע מאינטראקציה עם ילדים נוספים,
ולכן חשוב לעזור להם להגיע למרות התנגדותם.
ההתנגדות "יושבת" הרבה פעמים על הקושי של הילד להאמין שיראו אותו באמת בקבוצה, יבינו ויקבלו אותו. בעיקר משום שהוא איבד אמונה בעצמו.


בכל המקרים, המנחות מחזיקות לילד את האמונה בעצמו,
כלומר מאמינות שהוא טוב וראוי,
מסוגל להתמודד ושהוא יצליח באתגרים החברתיים,
ושגם אם שגה בהתנהלותו באיזו פגישה – תמיד יש מקום לתקן.
כולנו צומחים כל הזמן מן הניסיון.

כבר בפגישת ההכרות האישית עם המנחות נוצר קשר אישי עימן,
בעקבותיו הילד לומד לסמוך עליהן ומוכן לבוא לקבוצה.

בהמשך הילדים לומדים להבין שהם בעלי ערך,
ושהם יכולים לעמוד על ערכם בכל מחלוקת ולכבד את האחר בו זמנית – או אז מתבטלת הנטיה להמנע חברתית באופן כללי.

אנו ממליצים לשתף את צוות המנחות בקושי של הילד ולעזור לו לדבר על הקושי שלו בקבוצה.
למשתתפים יש יכולת מדהימה להכיל זה את זה,
להבין,
לרפא ולהיות אמפתיים לקשיים.

בנוסף המנחות מקדמות את הילד ביציאה מכל מבוי סתום.
הידיעה שלא מוותרים עליו,
לא שופטים אותו,
ושכולם באותה סירה – צומחים ביחד כל הזמן,
מותירה את הילד בתחושת אמון מאוד גדולה.

ההרשמה לקבוצה היא עד סוף פעילותה.
ככה אנו מבטיחות את תחושת השייכות, והעדר חוויה של כישלון מול נטישה.

המסר שלנו לילדים הוא שניתן למצוא את הכוחות והדרכים להיות ולהנות ביחד בסביבה קבועה ובטוחה, תוך התחשבות הדדית.

עיקר הפעילות מתקיים בפרדסיה.

ישנן קבוצות המתקיימות גם ברעננה.
ברעננה ניתן דגש על תרפיה באומנות ככלי מרכזי של הקבוצות והמיומנויות החברתיות הן הישג משני מתוך הדינימיקה הקבוצתית.

המכון מפעיל תוכניות בתוך מסגרות חינוכיות במסגרת תשלומי הורים פרטיים תל"ן.

 

נאמר בשיחת הסיכום השנתית בקבוצות

א' (בן 5): "יש ילדים שכל הזמן כועסים, כי הם לא רוצים שיקחו להם את הדברים. אבל אני למדתי שאפשר לעשות הסכמים, לשמור על הדברים וגם להתחלק בהם, ואז גם יותר כיף לשחק עם חברים" .

ר' (בת 5.5): "בגלל שילדות היו רבות הרבה, לא רציתי להזמין אותן אלי הביתה. עכשיו אני עושה איתן שיח מברר, וככה פותרים ריבים. גם במשחקי משפחה, עושים סבב תורות, וכל אחת מקבלת את התפקיד שהיא רצתה" .

ג' (בן14): "פעם כל מה שענין אותי זה להיות מקום ראשון, הכל היה נראה לי תחרות, חשבתי שיש רק מקום אחד בפיסגה. היום אני מבין שאני מיוחד ושווה, בלי קשר להשגים ותחרות, ואני פשוט נהנה לבחור לעשות את מה שאני אוהב ונותן מקום גם לאחרים".

ש' (בת 8): תמיד הייתי ביישנית. היום אני מבינה שבעצם הייתי מאוד מרצה. האמת שפחדתי שלא יהיו לי חברים אם לא אעשה מה שהם רוצים. החברות הראו לי שחברות אמיתית נותנת מקום לקול שלי גם".

(בן 10) "פעם הכיתה היתה הסיוט הכי גדול של חיי, עשו עליי חרם, לא הזמינו אותי ליום מים ולטיול אופניים ביום כיפור. התמודדתי עם הכיתה שלי כשפתחתי את הדברים ולמדתי לעמוד על שלי. היום יש לי חברים ואני שמח!!"

 

לתאום פגישת הכרות התקשרו: 054-6696777, 09-8800400

מהן מיומנויות חברתיות?
מדובר בכישורים ויכולות המאפשרים התנהגות חברתית הולמת. התנהגות חברתית הולמת מתבטאת ביכולתו של האדם למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות, מבחינת סף תסכול וויסות רגשי. היכולת להתחשב בזולת, ולקחת אחריות על המעשים האישיים. כמו גם להנות מיחסים בין אישיים, ולחוש רצוי, ראוי ומוערך.

מיומנויות חברתיות באות לידי ביטוי באופנים שונים: 

• נקיטת יוזמה ורצון להיות בחברת ילדים אחרים בני אותו גיל.
• יכולת לשתף פעולה בקבוצה. הצעת עזרה לאחרים וקבלת עזרה.
• היכולת לחלוק צעצועים וחפצים.
• ביצוע משימות לפי תור.
• היכולת למשא ומתן, כמו גם גמישות מחשבתית. איזון בין היכולת לעמוד על שלי ובין היכולת להתפשר.
• כישורי שיחה על מאפיינהם: היכולת להקשיב לחבר. היכולת להבין למה האחר מתכוון. דיבור תמציתי שמעביר מסר ברור ומדויק. פניה נעימה ומזמינה, המעוררת רושם חיובי.
• היכולת להביע עמדה ולקחת מקום.היכולת להכיל אחרים ולתת מקום.
• הבנה איך אחרים מרגישים, להבין שלאחר ישנם רגשות ולעמוד על טיבם כדי שניתן יהיה להתחשב בהם.
• הבעת רגשות חיוביים ושליליים, באופן מילולי ומותאם לסיטואציה.
• קבלת הכללים והחוקים של הקבוצה או של המשחק. חלק חשוב בקבלת החוקים והכללים הוא היכולת לשאת תסכול בעת הפסד או איפוק (במידה מסויימת) בעת ניצחון.
• יכולת לווסת בין הצרכים שלך לצרכים של האחר.
• האפשרות לאזור אומץ ולהתגבר על חרדה חברתית

*יש קבוצות שמיוחדות לטובת:
  • בעלי צרכים מיוחדים
  • בעלי לקויות תקשורת בתפקוד גבוה – אספרגר, S.C.D, לקות למידה לא מילולית (NVLD)

לתאום פגישת הכרות התקשרו או השאירו הודעת סמסו את המילה 'מיומנויות' + שם וגיל הפונה ונחזור אליכם: 054-6696777, 09-8800400

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *