מיומנויות חברתיות

למה חשוב לחזק מיומנויות חברתיות בעידן שלאחר מגפת הקורונה?

בידודים, סגרים וזומים הכתיבו לנו לשהות ימים ארוכים בבית. זה השפיע על כולנו. יצר אצלנו הרגלים של מרחק חברתי, והעברת זמן רב מול המסך. נהיה קל לשכוח שיש עולם, אנשים, ילדים, פארקים ומשחקים פנים אל פנים. למעשה, בעידן הפוסט קורונה "השרירים" החברתיים פעמים רבות נוטים פשוט להדלדל או להתנוון. לעיתים "האני החברתי" של משחקים אינטראקטיביים הוא כל כך נוצץ ומצליח, שהמפגש עם האני החברתי של המציאות החברתית, נעשה כביכול דהוי לכאורה יחסית. ולמה כביכול ולכאורה? מכיון שהמציאות מורכבת פי כמה ממשחק מחשב. וכל הישג וכל הנאה הוא שונה במהותו ממשחק דיגטלי. במשחק דיגטלי ברב המקרים אימון שווה הצלחה. משוואה פשוטה. במציאות יש אתגרים שמצריכים אותנו להתפתח, להתגבר, לכאוב, להתגבר, להתגמש לחלוק. ההנאה היא מורכבת הרבה יותר ממשואה פשוטה של ניצחון או הפסד. היא מכילה קשרים בין אישיים. וזה מצריך אותנו להבין את עצמנו ואחרים. למעשה אין מנוס מהתמודדות חברתית. כי כל מקום שנגיע אליו מכיל קבוצה: בגן, בכיתה, בצבא, בעבודה ובמשפחה. כך שהימנעות חברתית לא מובילה אותנו לפתרון. היא מובילה אותנו לכדור שלג של חשש שעלול להפוך לחרדה חברתית, שככל שהיא שמתעצמת, היא עשויה להוביל להימנעות נרחבת יותר ובהמשך לירידה בתפקוד. ואנחנו דווקא שואפים להפך מזה: תחושת מסוגלות, גמישות, יכולת להחזיק מורכבות, הבנה של סיטואציות חברתיות, ביטחון עצמי. אז מה עושים?

אנחנו, במכון לב ארי, רואים במצב הזדמנות לצמיחה של מיומנויות חברתיות מחודשות. למה הכוונה? הכוונה להכנס לאט לאט לארנה החברתית, כמו להתרגל למי ברכה קרירים, ולבנות לעצמנו תחושת מסוגלות, חדוות משחק וביחד.
 
טיפול ממוקד במיומנויות חברתיות מתנהל פנים אל פנים, תומך, מתווך ומקדם את יכולתם של ילדים להנות מהביחד, להתמודד עם האתגרים ולהביא את עצמם לידי ביטוי בקבוצה.

אך מה אם יש קשיים? מה אם ההתנהגות של הילד.ה לא מותאמת לסיטואציות חברתיות?

לא פעם אנו עדים לקשיים חברתיים שלא על רקע של חרדה חברתית. למשל קונפליקטים דומים שחוזרים על עצמם שוב ושוב במרחב הכיתתי, ומשאירים את הילד.ה בתחושה של חוסר אונים או מפח נפש.

אותם קשיים ואתגרים יפגשו את הילדים בכל מקום, ובשלב מסויים הם יעלו גם בקבוצה. זה יהיה סימן שתהחלנו בשיאה של העבודה הרגשית. רק באזור הקונפליקט, נוכל לעזור לילדים למצוא פתרונות חדשים לאתגרים מוכרים. האני החברתי המופנם שמוכר לילד, מכוון אותו מתוך רגשות שעולים בו, הרגשות יוצרים מחשבות ופרשנויות, (אודות עצמנו ואודות הסובבים אותנו – רובן אוטומטיות וחלקן הגדול כלל לא מדוייק ובטח לא משרת אותנו). אלו מבנים לנו דפוסים, אופני שיח ומנגנוני הגנה שסיגלנו לעצמנו. היות והאני החברתי הזה הוא מה שמשרת אותנו בפתיח של כל קשר, העדר התייחסות אליו – מובילה אותנו כל פעם לאותה התנהגות ולאותה נקודה בחיים ובחברויות.

מפגשים טיפולים ממוקדים במיומנויות חברתיות, מובילים להתבוננות באותו חברתי מופנם, ושיכלול שלו.

איך זה עובד בפועל?

בהתחלה מגיעים לאינטק. אם מדובר בטיפול לילדים, אז האינטק הראשון הינו להורים. זוהי פגישת הכרות, שבה אתם מספרים לנו על החוזקות, החולשות, המשאלות, הקשיים, החסמים וההתמודדויות. בעקבות פגישה זו אנו בונים תכנית טיפולית. לעיתים התכנית הינה פרטנית, לפעמים הדרכת הורים, ולפעמים מיון לקבוצה.

בשלב שני מתקיים אינטק פרטני לילד.ה – בפגישה זו הילדים מספרים לנו משאלות, חסמים, ונוצרת ברית אישית ובונדינג עם המנחה.

 

לממשיכים בקבוצה – לעיתים יש צורך להמתין לפתיחת הקבוצה, ולעיתים פשוט מצטרפים לקבוצה.

בקבוצה:

קבוצת החברים הינה קבועה. נפגשים פעם בשבוע. בהתחלת התהליך, הקבוצה מובנת עם משחקים חברתיים שמטרתם לקדם את המטרות הטיפוליות, לדוגמה הרחבת סף תסכול, דחיית סיפוקים, שיפור היכולת לגמישות מחשבתית, היכולת לחלוק, המשחקיות ועוד. היותה של הפגישה מובנת, מעניקה ביטחון למשתתפים ועוזרת בהפחתת פרפרים בבטן וחששות, שאופייניים לכולנו בהצטרפות לקבוצות חדשות. ככל שמתבססת הרגשה של ביטחון, הפעילות יותר דינמית. כלומר זורמת לפי רצון משתתפי הקבוצה. עבור קבוצת הילדים זה דומה להפסקה. זה זמן לשייף יכולות כמו יוזמה, אחריות אישית לתוצאות המעשים שלי, אמפתיה, וגם להכיר ולשדרג את האני החברתי המופנם. עבור קבוצת המבוגרים זה דומה לפגישה חברתית. לעיתים משלבים משחקי תפקידים, פסיכודרמה ושאר הפעלות סדנאיות, שבונות את היכולות הבין אישיות מסמול טוק ועד היכולת לאותנטיות ושיפור הביטחון העצמי.

מה שמגדיר את הנושאים שהקבוצה עסוקה בהם ואת סוגי הפעילויות – זו הקבוצה עצמה, נטיות חבריה ובקשותיהם. אנו מציעים למשתתפים להתנסות בדרמה, משחקי תפקידים, המצאת סיפורים, פעילות במוסיקה, תנועה, אומנות, משחקי קופסה, שש בש, משחקי כדור, משחקים חברתיים, וריאציה של מבוכים ודרקונים, ומשחקים מיוחדים שהומצאו לטובת הקבוצות ולפעמים אפילו לבקשת המשתתפים עורכים מספר מפגשים און ליין, לטובת שיוף יכולות חברתיות שכפי באות לידי ביטוי במדיה.

שיאה של הקבוצה לא פעם הוא בהמצאה של משחק ייחודי של הקבוצה, או מעין מסע הגיבור.ה, המכיל את רצונות כל חברי הקבוצה. הוא משקף את הקבלה ההדדית שלהם ואת ההתמודדות עם מכשולים ומחסומים בעזרת התובנות והכוחות המחודשים שצברו בקבוצה. זהו משחק מושקע שמכינה הקבוצה לטובת עצמה.  המשחק משקף את רצונותיהם של כולם, את יכולתם לעבוד בשיתוף פעולה, תוך קבלת השונה, הכלה הדדית, התחשבות, חשיבה גמישה ויצירתית ויכולת לחלוק. המשחק מהווה את שיאה של הקבוצה, ושם משתקפות התובנות שנאספו בדרך.

 ומה זה נותן בעצם?

במהלך הפעילות הילדים מגלים את הרגשות שמאחורי ההתנהגות שלהם.
ומבינים שהרגש זה מה שמניע אדם לפעולה.

עם הזמן הילדים מתקרבים יותר ויותר לשפה שהיא רגשית,
לומדים לדבר על מה שהם רוצים ועל מה שמפריע להם,
ופחות "מתנהגים" את מה שהם מרגישים.

למשל פחות לחטוף ויותר לבקש.
פחות להסתגר ויותר להעיז, להתגבר על הפחד מדחיה.
מתוך כך נבנית רגישות לאחר ומתפתחת גישה לרגשות רכים כמו אמפתיה, אהבה, סליחה וכד'.
ענין זה רלוונטי מאוד גם לשליטה בכעסים. בנוסף יש פעילות דינמית חופשית, בדומה להפסקה בבית ספר.
המאפשרת לדינימיקה קבוצתית להתפתח בין ילדי הקבוצה עצמה.

הפעילות מזמנת חוויה שיש בה הנאה והצלחות לצד אתגרים, כמו במציאות בעצם.
רק שבקבוצה, כל פעם שנתקעים, מחפשים כלים חדשים לפתרון קונפליקטים.
לומדים כלים אסטרטגיים להתגברות על מכשולים, להתמודדות עם אי הסכמה ועם דחיה.
בהקשר זה מתאפשר לילדים להמציא את האני החברתי שלהם מחדש, באופן שיהיה מותאם לתובנות החדשות שלהם על עצמם ועל החברים שלהם.

לכל אחד מאיתנו יש תפקידים מופנמים, שאנחנו לוקחים על עצמנו.
במובן זה אף אחד לא עושה ממני שעיר לעזאזאל, או מלכה – רק אני.
בזמנים של מחלוקת מתאפשר לעצור, לבדוק כל פעם "מה קורה לי עכשיו".
לפתוח עם חברי הקבוצה מה שמרגישים בכאן ובעכשיו.
לבדוק פרדיגמות חשיבה כמו
"תמיד עושים לי…", או "אף פעם אני לא..", או "אף אחד לא רוצה אותי.." וכיו"ב
האם הן נכונות?
האם מעוותות את המציאות ובעצם תוקעות לשווא?

הילדים מבינים בעצם שמחשבה יוצרת מציאות, ומתנסים בפרדיגמות חשיבה חלופיות.

ומעל הכל החוויה המיוחדת בקבוצה היא של פתרונות חדשים לאתגרים מוכרים.

נלמדות טכניקות חדשות להתנהלות בנושאים שונים כגון משא ומתן, שיח מברר. ניתן דגש לוויסות רגשי, ליכולת לנצח ולהפסיד ולהעצמה.

 

גילאים מגוונים: בכל גיל אופן הטיפול שונה, ומותאם לאתגרים הרלוונטיים. טיפול ממוקד במיומנויות חברתיות מתבצע מגילאי גן ועד מבוגרים.

♥ בקבוצת המבוגרים מקודמים נושאים כגון זוגיות, קריירה, היכולת להכניס אנשים לעולם שלי, למצוא את הכוחות והסגולות האישיים שלי, לעבור ראיון עבודה, להתעמת עם בוס, לעמוד על שלי מול אנשים חזקים, להבין את המטריצה החברתית בה אנו מורגלים ולהיפתח לאפשרויות חדשות ומיטיבות.

מה אנחנו רואים אצל בוגרי הקבוצות?

 ♥ הפחתת חרדה חברתית

♥ חיזוק הביטחון העצמי, ואת היכולת ליזום במרחב החברתי, להתגמש ולעמוד על שלי לפי הצורך

♥ מתפתחת הבנה טובה יותר של סיטואציות חברתיות

♥ משתפר הוויסות הרגשי ודחיית הסיפוקים

♥ מתבססות אסטרטגיות לפתרון קונפליקטים באופן שקול

♥ מתרחבת היכולת לקחת ולתת מקום, לחוות אמפתיה, סבלנות וסובלנות לאחר, דבר התורם שימור קשרים חברתיים משמעותיים.

♥ מתייעלות הגנות רגשיות מפני תוקפנות, דחיה ושעירות לעזאזל.

חיזוק מיומנויות חברתיות

מיקוםמכון לב ארי, פרדסיה

אז איך מתחילים? מגיעים לפגישת הכרות. נדבר ונבנה תוכנית אישית שמתאימה לצרכים שלכם.

לתאום פגישת הכרות מלאו את הטופס ונחזור אליכם, בנוסף סמסו את המילה 'מיומנויות' + שם וגיל הפונה (ילד.ה / מבוגר) ושם ההורה: ל 054-6696777 לטובת קידום פנייתכם ומענה על שאלות נוספות.

שאלות ותשובות

אילו ילדים מגיעים לקבוצה?

הילדים המגיעים לקבוצה הם ילדים שרוצים לשכלל את היכולות החברתיות שלהם, ולהצליח לרכוש חברים ולשמר קשרים.

מי שמגיעים לרב חשים אתגר בארנה החברתית, ומחפשים דרכים להתגבר על עליו.
למשל ילדים ביישניים המתקשים ליזום, ילדים עדינים שנבהלים מהחיספוס של הסובבים אותם

ילדים עם נוקשות ועודף ביטחון עצמי לכאורה,  שרוצים שהכל יהיה בדרך שלהם.

ילדים שחוו דחיה / חרם או טראומה חברתית,

ילדים יחידים במשפחתם אשר השהייה בחברה מהווה עבורם אזור פחות מוכר,

ילדים עם חרדה חברתית, הנמנעים מפעילויות חברתיות

מי שקל להם להתחיל קשר אך הם שימור הקשר מאתגר אותם או שהאתגר הוא מול השהייה בקבוצות של למעלה משניים

מי שחווים קושי באינטימיות – היכולת להיות אותנטי ואמיתי בקשר גם של שניים, והנטיה להעמיד פנים, לשקר, להיות FALSE , להיגרר או ניסיון מוגבר למצוא חן.

מי שמכורים למסכים  ונוטים פחות לקחת חלק ביחסים פנים אל פנים.

מי שחשים את עצמם כשווים פחות מאחרים, ונוטים להיות מרצים.

מי שחושבים שהם עליונים על אחרים וחושבים שכולם צריכים לרצות אותם.

מי מתקשים להפנים נורמות חברתיות, קודי שיחה, SMALL CHAT וטאקט.

כמה זמן נמשך הטיפול?

ההרשמה לקבוצה היא לטובת 38 פגישות, כל פגישה 75 דקות, ביום ובשעה שבועית קבועה. לכל ילד יש את הקצב שלו, והתהליך הוא מאוד אינדבדואלי ומותאם אישית.

לילד שלי יש הפרעת קשב וריכוז וקושי בוויסות חושי– האם הוא יוכל להתאים לקבוצה?

חוסר קשב וריכוז מהווה תופעה שגרתית, בכל קבוצה סטטיסטית יהיו 20% שנושא הצפת התחום הקישבי, החושי, הויזואלי וכן הלאה יאתגרו אותם. אנו במכון לב ארי מוצאים שעיקר האתגר הינו להיעשות מודעים לקשיים שלנו, לצרכים שלנו. כמו גם למצוא דרכים לפצות על אותם מחסורים, לבקש את התחשבות הסביבה מול המקומות של אזלת ידנו – בעצם להרחיב את מעגל הקבלה של מי נכנס למעגל – וכמובן להבין ולהתחשב בסביבה.

נושא העבודה על וויסות חושי ורגשי* (סף תסכול, דחיית סיפוקים, הפגנת רגשות), שמירה על מרחב אישי – מקבלים מקום משמעותי בקבוצה. אלו נושאים שרלוונטיים לכולם למעשה. 

חידוד והפנמת נורמות חברתיות, הבניית טאקט, וויסות רגשי, ואם זה על רקע של הפחתת ערך עצמית לאור אמונת השווא שהם אינם ראויים להערכה כמו ילדים אחרים.

הטיפול מוביל לשיקום הדימוי העצמי, הכרות עם הנטיות האישיות והתאמתן לנורמות החברתיות.

למשל ילדים עם היפראקטיביות מכירים בצריכהם בתנועתיות,
לצד הפנמת הקושי של החברה סיבם להכיל תנועה מתמדת ולסווגם כלוקחים חלק בפעילות כמו השאר.
כלומר תנועתיות עשויה להתפס כחוסר ענין, או להרגיז או אפילו להוביל להדרה מקבוצה.

בקבוצה טיפולית, תיעשה הבחנה – מהם החוזקות של כל ילד, מה הם הצרכים ומה הם "החולשות".
בדרך זו כל ילד מכיר את עצמו ואת האחר כאדם שלם שאינו מושלם.
הילדים לומדים עם הזמן לקבל זה את זה על כל הווייתם ולהתחשב אחד בשני.
טווח הקבלה ההדדית מתרחב, וגם ילד עם צורך בתנועתיות ילמד להתנועע באופן מרוסן,
ועדיין להפגין כבוד ושייכות למשחק או לשיחה.
הילדים יוכלו להציע לו עזרה, על מנ תלהקל על הפרעת הקשב,
ולהזכיר זה תורו למשל, מבלי שהדבר יפגוש אותם כאלמנט של זילזול או הפגנת חובר ערך כלפיהם.

להפך.

הם ילמדו לקבל אחד השני.
כמו בדוגמה זו, כל שאר הדפוסים החברתיים והבין אישיים ממופים מצד אחד,
ומתפתחים מתוך התהליך הקבוצתי מצד שני.

האם הקבוצה עובדת על וויסות רגשי?

אם הקושי המרכזי הוא בוויסות רגשי,
התפרצויות זעם ובכי או שליטה בכעסים,

מוטב להתחיל הדרכת הורים וטיפול פרטני.

עם הוויסות הרגשי הוא מוטיב משני וסיבת הפניה המרכזית היא שונה,
ניתן לשקול הצטרפות לקבוצה.

על מנת לבחון התאמת הקבוצה לילדים – יש צורך להגיע לפגישת הכרות.

לאילו גילאים מתאימה הקבוצה?

גילאי גן חובה עד מבוגרים

האם הילד שלי יהיה בקבוצה עם ילדים בגילו?

הקבוצות הן לרב עבור גילאים הקרובים.
השילוב לקבוצה מתאימה נעשה על פי שיקול דעת מקצועי, של מטרות טיפוליות.

כאשר מטרות העל הן לטעת חוויה של הצלחה לצד חוויה של התפתחות והתמודדות עם אתגר.

למה ניתן לצפות מילדי בעקבות ההשתפות בקבוצה?

ניתן לצפות שהילד ילמד להכיר את "האני החברתי" שלו, יוכל לדבר על מה שהוא רוצה במקום להתנהג את מה שהוא רוצה (לומר נעלבתי במקום ללכת הצידה, לומר שחשוב לו שיקשיבו לו במקום לצעוק למשל) ובכלל שהאני החברתי ישתכלל. שתיווצר הכרה בצרכים של העצמי ושל האחר, וירכשו כלים לטובת הרחבת יכולת המפגש בין צרכים שונים וחברים שונים.

מה יקרה עם הילד שלי לא יסתדר בקבוצה?

בקבוצה נפגשים הילדים עם הקושי שלהם, כמו בחוץ.

תפקיד ההורים במובן זה, הוא להאמין ביכולת של הילד.ה להפגש עם הקושי ולהשתכלל במסוגלות להתמודד עימו. הדברים תמיד נפתרים. צריך אמונה וסבלנות.

אבל בזמן שבחוץ הם לבדם עם הקושי,
בקבוצה המנחות מלוותם אותם, ודואגות לעזור להם,
למצוא פתרונות חדשים לקונפליקטים מוכרים.

האפשרות ליילד מתוך עצמם פתרונות,
נוטעת בהם אמונה שגם בקשיים עתידיים יוכלו למצוא בתוך עצמם פתרונות.
זה מעצים את האמונה שלהם בעצמם וביכולתם להתמודד עם קושי.

הקשר עם המנחות מתחיל בשלב פגישת ההכרות (אינטק ילד). שם ניטע הBonding,
ומונחת היכולת להשען על המנחה, לתת בה אמון.
בהמשך מחזיקה המנחה עבור הילד את האמונה שהוא מסוגל להתמודד.

המנחה רואה לעומק את רבדי הקושי,
ומיטיבה אף להסביר לילד את עצמו,
ולהנחות אותו בפילוס דרך אישית,
תוך כדי זיהוי צרכיו לצד הכרה בצרכיי המשתתפים האחרים.

למעשה הילדים לומדים להסתדר ולפלס לעצמם דרך ולהתחשב בתוך הקבוצה,
גם כשזו לא כנועה לדפוסי התנהגותם. הדפוסים הללו,

ברצוננו לזהות אותם ולקדם את התאמתם לטובת הסתגלות לקשרים בין אישיים ארוכי טווח.

האם ההשתתפות בקבוצה תקל על הילד להתקדם חברתית בבית הספר ובהמשך בצבא ובעבודה?

חריטה מתמדת של המיומנויות החברתיות השונות,
בסביבה חברתית תומכת, מולידה חוויות של הצלחה ומשקמת את הדימוי העצמי של הילד.
ככל שהדימוי העצמי עולה, יש יסוד איתן, להעיז על בסיסו ולהצליח חברתית גם בסביבה אמיתית ועתידית.

הגמשת דפוסי ההתנהגות, מנגישה את הקירבה אל הילד מן החוץ ומן הפנים.
בעקרון, ככל שהילד חווה יותר הצלחות, אמונו בעולם כמקום מקבל, עולה,
לצד האמונה בעצמו כראוי להערכה, וכשווה בין שווים.

מתוך כך נבנה הבטחון העצמי, והיכולת ליזום ולקחת חלק פעיל חברתית במסגרות שונות.

מתי כדאי לבחור בטיפול פרטני ומתי כדאי לבחור בטיפול קבוצתי ממוקד במיומנויות חברתיות או הדרכת הורים?

טיפול פרטני מתאים למגוון קשיים, מחזק כוחות נפש פנימיים, ותומך בגיבוש זהות עצמית.

מקרב ומנכיח את הצרכים האישיים, הנטיות, הכוחות.

הוא וודאי יותר מתאים בזמני משבר מעבר דירה, גירושין ועוד.

הדרכת הורים עוזרת להורים להתמקם בתוך ההורות ולהרגיש שלמים עם הדרך ועם ההחלטות שלהם.
הדרכת הורים היא טיפול מיטיבי כדי לשקול נושאים כגון ויסות רגשי, הצבת גבולות, יחסים במשפחה.
קירבה וריחוק. הדרכת הורים מרחיבה את יכולת ההתבוננות של ההורה על דרכי השפעתו על הילד.

טיפול פרטני / דיאדי והדרכת הורים עוזרים להורים ולילדים לראות טוב יותר זה להכיר זה בצרכיו של זה, להבין זה את זה, להתח ולהתקרב.
טיפול קבוצתי שם דגש על יחסים חברתיים.
כאשר הקושי ממנו סובל הילד הינו חברתי – הטיפול הקבוצתי הוא זה שיעזור. הקבוצה מאפשרת לילד לבטא ולהתמודד עם הדפוס המלווה אותו.
כך יכולות המנחות לראות את הקושי, להתערב, ולשנות את הדפוס.

הילד לא רוצה לבוא – מה לעשות?

ילדים עם קושי חברתי ינסו להימנע מאינטראקציה עם ילדים נוספים, ולכן חשוב לעזור להם להגיע למרות התנגדותם.
ההתנגדות "יושבת" הרבה פעמים על הקושי של הילד להאמין שיראו אותו באמת בקבוצה, יבינו ויקבלו אותו. בעיקר משום שהוא איבד אמונה בעצמו. או על רקע של קושי לקחת אחריות על משהו שנעשה ומעורר אשמה וחרטה. הכל בר תיקון. 

בכל המקרים, המנחות מחזיקות לילד את האמונה בעצמו, כלומר מאמינות שהוא טוב וראוי,
מסוגל להתמודד ושהוא יצליח באתגרים החברתיים, ושגם אם שגה בהתנהלותו באיזו פגישה – תמיד יש מקום לתקן.
כולנו צומחים כל הזמן מן הניסיון.

כבר בפגישת ההכרות האישית עם המנחות נוצר קשר אישי עימן,
בעקבותיו הילד לומד לסמוך עליהן ומוכן לבוא לקבוצה.

בהמשך הילדים לומדים להבין שהם בעלי ערך,
ושהם יכולים לעמוד על ערכם בכל מחלוקת ולכבד את האחר בו זמנית – או אז מתבטלת הנטיה להמנע חברתית באופן כללי.

מה לעשות אם הילד רוצה לפרוש?

אנו ממליצים לשתף את צוות המנחות בקושי של הילד ולעזור לו לדבר על הקושי שלו בקבוצה.
למשתתפים יש יכולת מדהימה להכיל זה את זה,
להבין,
לרפא ולהיות אמפתיים לקשיים.

בנוסף המנחות מקדמות את הילד ביציאה מכל מבוי סתום.
הידיעה שלא מוותרים עליו,
לא שופטים אותו,
ושכולם באותה סירה – צומחים ביחד כל הזמן,
מותירה את הילד בתחושת אמון מאוד גדולה.

האם ניתן לפרוש מהתליך באמצע?

ההרשמה לקבוצה היא עד סוף פעילותה.
ככה אנו מבטיחות את תחושת השייכות, והעדר חוויה של כישלון או נטישה.

המסר שלנו לילדים הוא שניתן למצוא את הכוחות והדרכים להיות ולהנות ביחד בסביבה קבועה ובטוחה, תוך התחשבות הדדית.

איפה נמצא מכון לב ארי?

עיקר הפעילות מתקיים בפרדסיה.

ישנן קבוצות המתקיימות גם ברעננה.
ברעננה ניתן דגש על תרפיה באומנות ככלי מרכזי של הקבוצות והמיומנויות החברתיות הן הישג משני מתוך הדינימיקה הקבוצתית.

המכון מפעיל תוכניות בתוך מסגרות חינוכיות במסגרת תשלומי הורים פרטיים תל"ן.

 

נאמר בשיחת הסיכום השנתית בקבוצות

א' (בן 5): "יש ילדים שכל הזמן כועסים, כי הם לא רוצים שיקחו להם את הדברים. אבל אני למדתי שאפשר לעשות הסכמים, לשמור על הדברים וגם להתחלק בהם, ואז גם יותר כיף לשחק עם חברים" .

ר' (בת 5.5): "בגלל שילדות היו רבות הרבה, לא רציתי להזמין אותן אלי הביתה. עכשיו אני עושה איתן שיח מברר, וככה פותרים ריבים. גם במשחקי משפחה, עושים סבב תורות, וכל אחת מקבלת את התפקיד שהיא רצתה" .

ג' (בן14): "פעם כל מה שענין אותי זה להיות מקום ראשון, הכל היה נראה לי תחרות, חשבתי שיש רק מקום אחד בפיסגה. היום אני מבין שאני מיוחד ושווה, בלי קשר להשגים ותחרות, ואני פשוט נהנה לבחור לעשות את מה שאני אוהב ונותן מקום גם לאחרים".

ש' (בת 8): תמיד הייתי ביישנית. היום אני מבינה שבעצם הייתי מאוד מרצה. האמת שפחדתי שלא יהיו לי חברים אם לא אעשה מה שהם רוצים. החברות הראו לי שחברות אמיתית נותנת מקום לקול שלי גם".

(בן 10) "פעם הכיתה היתה הסיוט הכי גדול של חיי, עשו עליי חרם, לא הזמינו אותי ליום מים ולטיול אופניים ביום כיפור. התמודדתי עם הכיתה שלי כשפתחתי את הדברים ולמדתי לעמוד על שלי. היום יש לי חברים ואני שמח!!"

 

לתאום פגישת הכרות התקשרו: 054-6696777, 09-8800400

מהן מיומנויות חברתיות?
מדובר בכישורים ויכולות המאפשרים התנהגות חברתית הולמת. התנהגות חברתית הולמת מתבטאת ביכולתו של האדם למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות, מבחינת סף תסכול וויסות רגשי. היכולת להתחשב בזולת, ולקחת אחריות על המעשים האישיים. כמו גם להנות מיחסים בין אישיים, ולחוש רצוי, ראוי ומוערך.

מיומנויות חברתיות באות לידי ביטוי באופנים שונים: 

• נקיטת יוזמה ורצון להיות בחברת ילדים אחרים בני אותו גיל.
• יכולת לשתף פעולה בקבוצה. הצעת עזרה לאחרים וקבלת עזרה.
• היכולת לחלוק צעצועים וחפצים.
• ביצוע משימות לפי תור.
• היכולת למשא ומתן, כמו גם גמישות מחשבתית. איזון בין היכולת לעמוד על שלי ובין היכולת להתפשר.
• כישורי שיחה על מאפיינהם: היכולת להקשיב לחבר. היכולת להבין למה האחר מתכוון. דיבור תמציתי שמעביר מסר ברור ומדויק. פניה נעימה ומזמינה, המעוררת רושם חיובי.
• היכולת להביע עמדה ולקחת מקום.היכולת להכיל אחרים ולתת מקום.
• הבנה איך אחרים מרגישים, להבין שלאחר ישנם רגשות ולעמוד על טיבם כדי שניתן יהיה להתחשב בהם.
• הבעת רגשות חיוביים ושליליים, באופן מילולי ומותאם לסיטואציה.
• קבלת הכללים והחוקים של הקבוצה או של המשחק. חלק חשוב בקבלת החוקים והכללים הוא היכולת לשאת תסכול בעת הפסד או איפוק (במידה מסויימת) בעת ניצחון.
• יכולת לווסת בין הצרכים שלך לצרכים של האחר.
• האפשרות לאזור אומץ ולהתגבר על חרדה חברתית

*יש קבוצות שמיוחדות לטובת:

  • בעלי צרכים מיוחדים
  • בעלי לקויות תקשורת בתפקוד גבוה – אספרגר, S.C.D, לקות למידה לא מילולית (NVLD)

לתאום פגישת הכרות מלאו את הטופס ונחזור אליכם, בנוסף סמסו את המילה 'מיומנויות' + שם וגיל הפונה (ילד.ה / מבוגר) ושם ההורה: ל 054-6696777
/ 09-8800400 לטובת קידום פנייתכם ומענה על שאלות נוספות 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *