מיומניות חברתיות

מתחילים באינטק הורים – פגישת הכרות אישית ללא הילד.ה. בפגישה זו מספרים הכל, עבר, הווה קשיים ומחסומים משאלות ותקוות. בזמן זה אנחנו מכינים יחד תכנית טיפול, ומוודאים שאמנם טיפול קבוצתי הוא המדיום הטיפולי שהכי יקדם את הילדים. לעיתים אנחנ מוצאים שטיפול פרטני או דיאדי / הדרכת הורים תקדם יותר, אך ברב הפעמים אכן קבוצה נמצאת כדבר היעיל ביותר. בשלב שני יש אינטק ילד, שם הילד מספר על קשיים ומשאלות וכורת ברית טיפוית עם מנחה. הברית אומרת שכל קושי וכל שמחה, תמיד ידוברו בינהם. ושמשם תבוא פריצת דרך בלתי צפויה, דווקא לאחר שיחווה הקושי הכי גדול, תיהיה הקלה והבנה של דברים, שתוביל לשמחה. 

ואז קבוצת החברים יוצאת לדרך. המשתתפים קבועים. נפגשים פעם בשבוע. בהתחלת התהליך, הקבוצה מובנת עם משחקים חברתיים שמטרתם לקדם את המטרות הטיפוליות, לדוגמה הרחבת סף תסכול, דחיית סיפוקים, שיפור היכולת לגמישות מחשבתית, היכולת לחלוק, המשחקיות ועוד. היותה של הפגישה מובנת, מעניקה ביטחון למשתתפים ועוזרת בהפחתת פרפרים בבטן וחששות, שאופייניים לכולנו בהצטרפות לקבוצות חדשות. המשחקי "מאמנים" שרירים רגשיים שזקוקים לחיזוק, ומוציאה את המח לחשוב ולפתח את יכולת החשיבה על עצמי ואחרים בפורום חברתי. איך לקדם מה שאני רוצה שיקודם? איך מרגישים אלו שליידי?  ככל שמתבססת הרגשה של ביטחון, המנחה מפסיקה להכין משחקים מראש, והפעילות נעשית יותר דינמית. כלומר זורמת לפי רצון משתתפי הקבוצה. עבור קבוצת הילדים זה דומה להפסקה. זה זמן לשייף יכולות כמו יוזמה, אחריות אישית לתוצאות המעשים שלי, אמפתיה, וגם להכיר ולשדרג את האני החברתי המופנם. עבור קבוצת המבוגרים זה דומה לפגישה חברתית. לעיתים משלבים משחקי תפקידים, פסיכודרמה ושאר הפעלות סדנאיות, שבונות את היכולות הבין אישיות מסמול טוק ועד היכולת לאותנטיות ושיפור הביטחון העצמי.

מה שמגדיר את הנושאים שהקבוצה עסוקה בהם ואת סוגי הפעילויות – זו הקבוצה עצמה ולפעמים אפילו לבקשת המשתתפים עורכים מספר מפגשים און ליין, לטובת שיוף יכולות חברתיות שבאות לידי ביטוי בדיסקורד וכדומה.

שיאה של הקבוצה לא פעם הוא בהמצאה של משחק ייחודי של הקבוצה, או מעין מסע הגיבור.ה, המכיל את רצונות כל חברי הקבוצה. הוא משקף את הקבלה ההדדית שלהם ואת ההתמודדות עם מכשולים ומחסומים בעזרת התובנות והכוחות המחודשים שצברו בקבוצה. זהו משחק מושקע שמכינה הקבוצה לטובת עצמה.  המשחק משקף את רצונותיהם של כולם, את יכולתם לעבוד בשיתוף פעולה, תוך קבלת השונה, הכלה הדדית, התחשבות, חשיבה גמישה ויצירתית ויכולת לחלוק. המשחק מהווה את שיאה של הקבוצה, ושם משתקפות התובנות שנאספו בדרך. 

מיטב התרפיסטיות באומנויות, דרמה עובדות סוציאליות ופסיכולוגיות – כולן בעלות וותק ומומחיות בתחום החמיומנויות חהחברתיות. המנחה הראשית הינה כנית סודאי – בעלת וותק של 17 שנים בתחום.

במהלך הפעילות הילדים מגלים את הרגשות שמאחורי ההתנהגות שלהם.
ומבינים שהרגש זה מה שמניע אדם לפעולה.

עם הזמן הילדים מתקרבים יותר ויותר לשפה שהיא רגשית,
לומדים לדבר על מה שהם רוצים ועל מה שמפריע להם,
ופחות "מתנהגים" את מה שהם מרגישים.

למשל פחות לחטוף ויותר לבקש.
פחות להסתגר ויותר להעיז, להתגבר על הפחד מדחיה.
מתוך כך נבנית רגישות לאחר ומתפתחת גישה לרגשות רכים כמו אמפתיה, אהבה, סליחה וכד'.
ענין זה רלוונטי מאוד גם לשליטה בכעסים. בנוסף יש פעילות דינמית חופשית, בדומה להפסקה בבית ספר.
המאפשרת לדינימיקה קבוצתית להתפתח בין ילדי הקבוצה עצמה.

הפעילות מזמנת חוויה שיש בה הנאה והצלחות לצד אתגרים, כמו במציאות בעצם.
רק שבקבוצה, כל פעם שנתקעים, מחפשים כלים חדשים לפתרון קונפליקטים.
לומדים כלים אסטרטגיים להתגברות על מכשולים, להתמודדות עם אי הסכמה ועם דחיה.
בהקשר זה מתאפשר לילדים להמציא את האני החברתי שלהם מחדש, באופן שיהיה מותאם לתובנות החדשות שלהם על עצמם ועל החברים שלהם.

לכל אחד מאיתנו יש תפקידים מופנמים, שאנחנו לוקחים על עצמנו.
במובן זה אף אחד לא עושה ממני שעיר לעזאזאל, או מלכה – רק אני.
בזמנים של מחלוקת מתאפשר לעצור, לבדוק כל פעם "מה קורה לי עכשיו".
לפתוח עם חברי הקבוצה מה שמרגישים בכאן ובעכשיו.
לבדוק פרדיגמות חשיבה כמו
"תמיד עושים לי…", או "אף פעם אני לא..", או "אף אחד לא רוצה אותי.." וכיו"ב
האם הן נכונות?
האם מעוותות את המציאות ובעצם תוקעות לשווא?

הילדים מבינים בעצם שמחשבה יוצרת מציאות, ומתנסים בפרדיגמות חשיבה חלופיות.

ומעל הכל החוויה המיוחדת בקבוצה היא של פתרונות חדשים לאתגרים מוכרים.

נלמדות טכניקות חדשות להתנהלות בנושאים שונים כגון משא ומתן, שיח מברר. ניתן דגש לוויסות רגשי, ליכולת לנצח ולהפסיד ולהעצמה.

גילאים מגוונים: בכל גיל אופן הטיפול שונה, ומותאם לאתגרים הרלוונטיים. טיפול ממוקד במיומנויות חברתיות מתבצע מגילאי גן ועד מבוגרים.

♥ בקבוצת המבוגרים מקודמים נושאים כגון זוגיות, קריירה, היכולת להכניס אנשים לעולם שלי, למצוא את הכוחות והסגולות האישיים שלי, לעבור ראיון עבודה, להתעמת עם בוס, לעמוד על שלי מול אנשים חזקים, להבין את המטריצה החברתית בה אנו מורגלים ולהיפתח לאפשרויות חדשות ומיטיבות.

מדובר בראש ובראשונה ביכולת לחוש רצוי, ראוי ומוערך, לצד שימוש בכישורים ויכולות המאפשרות התנהגות חברתית הולמת. אדם בעל מיומנויות חברתיות טובות יוכל למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות. סף תסכול מאפשר לשאת את התשובה "לא", וויסות רגשי ויכולת הכלה, לקיחת אחריות על המעשים האישיים. 

• נקיטת יוזמה ורצון להיות בחרת ילדים אחרים
• יכולת לשתף אחרים 
• שיתוף פעולה בעבודת צוות. הצעת עזרה לאחרים וקבלת עזרה.
• היכולת לחלוק צעצועים
• כישורי שיחה: היכולת להקשיב, להבין למה האחר מתכוון, דיבור תמציתי עם מסר ברור, פניה נעימה ומזמינה. 
• היכולת לנשיאת חן והשארת רושם חיובי.
• האפשרות להביע עמדה ולקחת מקום.
• מסוגלות להמתין בתור.
• קבלת כללים וחוקים.
• האומץ להתגבר על מבוכה וחשש ולהשפיע לטוב על חרדות שמתעוררות מבחינה חברתית.
• האופציה למלא אחרי צרכים שלך תוך כדי מתן מקום לצרכים של מישהו אחר.
• השתתפות ברגשות של אחרים – אמפתיה, לצד שיתוך ברגשות שלי.

הילדים המגיעים לקבוצה הם ילדים שרוצים לשכלל את היכולות החברתיות שלהם, ולהצליח לרכוש חברים ולשמר קשרים.

מי שמגיעים לרב חשים אתגר בארנה החברתית, ומחפשים דרכים להתגבר על עליו.
למשל ילדים ביישניים המתקשים ליזום, ילדים עדינים שנבהלים מהחיספוס של הסובבים אותם

ילדים עם נוקשות ועודף ביטחון עצמי לכאורה,  שרוצים שהכל יהיה בדרך שלהם.

ילדים שחוו דחיה / חרם או טראומה חברתית,

ילדים יחידים במשפחתם אשר השהייה בחברה מהווה עבורם אזור פחות מוכר,

ילדים עם חרדה חברתית, הנמנעים מפעילויות חברתיות

מי שקל להם להתחיל קשר אך הם שימור הקשר מאתגר אותם או שהאתגר הוא מול השהייה בקבוצות של למעלה משניים

מי שחווים קושי באינטימיות – היכולת להיות אותנטי ואמיתי בקשר גם של שניים, והנטיה להעמיד פנים, לשקר, להיות FALSE , להיגרר או ניסיון מוגבר למצוא חן.

מי שמכורים למסכים  ונוטים פחות לקחת חלק ביחסים פנים אל פנים.

מי שחשים את עצמם כשווים פחות מאחרים, ונוטים להיות מרצים.

מי שחושבים שהם עליונים על אחרים וחושבים שכולם צריכים לרצות אותם.

מי מתקשים להפנים נורמות חברתיות, קודי שיחה, SMALL CHAT וטאקט.

חוסר קשב וריכוז מהווה תופעה שגרתית, בכל קבוצה סטטיסטית יהיו 20% שנושא הצפת התחום הקישבי, החושי, הויזואלי וכן הלאה יאתגרו אותם. אנו במכון לב ארי מוצאים שעיקר האתגר הינו להיעשות מודעים לקשיים שלנו, לצרכים שלנו. כמו גם למצוא דרכים לפצות על אותם מחסורים, לבקש את התחשבות הסביבה מול המקומות של אזלת ידנו – בעצם להרחיב את מעגל הקבלה של מי נכנס למעגל – וכמובן להבין ולהתחשב בסביבה.

נושא העבודה על וויסות חושי ורגשי* (סף תסכול, דחיית סיפוקים, הפגנת רגשות), שמירה על מרחב אישי – מקבלים מקום משמעותי בקבוצה. אלו נושאים שרלוונטיים לכולם למעשה. 

חידוד והפנמת נורמות חברתיות, הבניית טאקט, וויסות רגשי, ואם זה על רקע של הפחתת ערך עצמית לאור אמונת השווא שהם אינם ראויים להערכה כמו ילדים אחרים.

הטיפול מוביל לשיקום הדימוי העצמי, הכרות עם הנטיות האישיות והתאמתן לנורמות החברתיות.

למשל ילדים עם היפראקטיביות מכירים בצריכהם בתנועתיות,
לצד הפנמת הקושי של החברה סיבם להכיל תנועה מתמדת ולסווגם כלוקחים חלק בפעילות כמו השאר.
כלומר תנועתיות עשויה להתפס כחוסר ענין, או להרגיז או אפילו להוביל להדרה מקבוצה.

בקבוצה טיפולית, תיעשה הבחנה – מהם החוזקות של כל ילד, מה הם הצרכים ומה הם "החולשות".
בדרך זו כל ילד מכיר את עצמו ואת האחר כאדם שלם שאינו מושלם.
הילדים לומדים עם הזמן לקבל זה את זה על כל הווייתם ולהתחשב אחד בשני.
טווח הקבלה ההדדית מתרחב, וגם ילד עם צורך בתנועתיות ילמד להתנועע באופן מרוסן,
ועדיין להפגין כבוד ושייכות למשחק או לשיחה.
הילדים יוכלו להציע לו עזרה, על מנ תלהקל על הפרעת הקשב,
ולהזכיר זה תורו למשל, מבלי שהדבר יפגוש אותם כאלמנט של זילזול או הפגנת חובר ערך כלפיהם.

להפך.

הם ילמדו לקבל אחד השני.
כמו בדוגמה זו, כל שאר הדפוסים החברתיים והבין אישיים ממופים מצד אחד,
ומתפתחים מתוך התהליך הקבוצתי מצד שני.

ההרשמה לקבוצה היא לטובת 38 פגישות, כל פגישה 75 דקות, ביום ובשעה שבועית קבועה. לכל ילד יש את הקצב שלו, והתהליך הוא מאוד אינדבדואלי ומותאם אישית.

הקבוצות הן לרב עבור גילאים הקרובים.
בדרך כלל 3 שנתונים בקבוצה, למשל קבוצת חט"ב קבוצת תיכון וכן הלאה.

גילאי גן חובה עד מבוגרים

ניתן לצפות שהילד ילמד להכיר את "האני החברתי" שלו, יוכל לדבר על מה שהוא רוצה במקום להתנהג את מה שהוא רוצה (לומר נעלבתי במקום ללכת הצידה, לומר שחשוב לו שיקשיבו לו במקום לצעוק למשל) ובכלל שהאני החברתי ישתכלל. שתיווצר הכרה בצרכים של העצמי ושל האחר, וירכשו כלים לטובת הרחבת יכולת המפגש בין צרכים שונים וחברים שונים.

בקבוצה נפגשים הילדים עם הקושי שלהם, כמו בחוץ.

תפקיד ההורים במובן זה, הוא להאמין ביכולת של הילד.ה להפגש עם הקושי ולהשתכלל במסוגלות להתמודד עימו. הדברים תמיד נפתרים. צריך אמונה וסבלנות.

אבל בזמן שבחוץ הם לבדם עם הקושי,
בקבוצה המנחות מלוותם אותם, ודואגות לעזור להם,
למצוא פתרונות חדשים לקונפליקטים מוכרים.

האפשרות ליילד מתוך עצמם פתרונות,
נוטעת בהם אמונה שגם בקשיים עתידיים יוכלו למצוא בתוך עצמם פתרונות.
זה מעצים את האמונה שלהם בעצמם וביכולתם להתמודד עם קושי.

הקשר עם המנחות מתחיל בשלב פגישת ההכרות (אינטק ילד). שם ניטע הBonding,
ומונחת היכולת להשען על המנחה, לתת בה אמון.
בהמשך מחזיקה המנחה עבור הילד את האמונה שהוא מסוגל להתמודד.

המנחה רואה לעומק את רבדי הקושי,
ומיטיבה אף להסביר לילד את עצמו,
ולהנחות אותו בפילוס דרך אישית,
תוך כדי זיהוי צרכיו לצד הכרה בצרכיי המשתתפים האחרים.

למעשה הילדים לומדים להסתדר ולפלס לעצמם דרך ולהתחשב בתוך הקבוצה,
גם כשזו לא כנועה לדפוסי התנהגותם. הדפוסים הללו,

ברצוננו לזהות אותם ולקדם את התאמתם לטובת הסתגלות לקשרים בין אישיים ארוכי טווח.

חריטה מתמדת של המיומנויות החברתיות השונות,
בסביבה חברתית תומכת, מולידה חוויות של הצלחה ומשקמת את הדימוי העצמי של הילד.
ככל שהדימוי העצמי עולה, יש יסוד איתן, להעיז על בסיסו ולהצליח חברתית גם בסביבה אמיתית ועתידית.

הגמשת דפוסי ההתנהגות, מנגישה את הקירבה אל הילד מן החוץ ומן הפנים.
בעקרון, ככל שהילד חווה יותר הצלחות, אמונו בעולם כמקום מקבל, עולה,
לצד האמונה בעצמו כראוי להערכה, וכשווה בין שווים.

מתוך כך נבנה הבטחון העצמי, והיכולת ליזום ולקחת חלק פעיל חברתית במסגרות שונות.

ההרשמה לקבוצה היא עד סוף פעילותה.
ככה אנו מבטיחות את תחושת השייכות, והעדר חוויה של כישלון או נטישה.

המסר שלנו לילדים הוא שניתן למצוא את הכוחות והדרכים להיות ולהנות ביחד בסביבה קבועה ובטוחה, תוך התחשבות הדדית.

ילדים עם קושי חברתי ינסו להימנע מאינטראקציה עם ילדים נוספים, ולכן חשוב לעזור להם להגיע למרות התנגדותם. ההתנגדות "יושבת" הרבה פעמים על הקושי של הילד להאמין שיראו אותו באמת בקבוצה, יבינו ויקבלו אותו. בעיקר משום שהוא איבד אמונה בעצמו. או על רקע של קושי לקחת אחריות על משהו שנעשה ומעורר אשמה וחרטה. הכל בר תיקון.

בכל המקרים, המנחות מחזיקות לילד את האמונה בעצמו, כלומר מאמינות שהוא טוב וראוי, מסוגל להתמודד ושהוא יצליח באתגרים החברתיים, ושגם אם שגה בהתנהלותו באיזו פגישה – תמיד יש מקום לתקן. כולנו צומחים כל הזמן מן הניסיון

כבר בפגישת ההכרות האישית עם המנחות נוצר קשר אישי עימן, בעקבותיו הילד לומד לסמוך עליהן ומוכן לבוא לקבוצה.

בהמשך הילדים לומדים להבין שהם בעלי ערך, ושהם יכולים לעמוד על ערכם בכל מחלוקת ולכבד את האחר בו זמנית – או אז מתבטלת הנטיה להמנע חברתית באופן כללי.

טיפול פרטני מתאים למגוון קשיים, מחזק כוחות נפש פנימיים, ותומך בגיבוש זהות עצמית.

מקרב ומנכיח את הצרכים האישיים, הנטיות, הכוחות.

הוא וודאי יותר מתאים בזמני משבר מעבר דירה, גירושין ועוד.

הדרכת הורים עוזרת להורים להתמקם בתוך ההורות ולהרגיש שלמים עם הדרך ועם ההחלטות שלהם.
הדרכת הורים היא טיפול מיטיבי כדי לשקול נושאים כגון ויסות רגשי, הצבת גבולות, יחסים במשפחה.
קירבה וריחוק. הדרכת הורים מרחיבה את יכולת ההתבוננות של ההורה על דרכי השפעתו על הילד.

טיפול פרטני / דיאדי והדרכת הורים עוזרים להורים ולילדים לראות טוב יותר זה להכיר זה בצרכיו של זה, להבין זה את זה, להתח ולהתקרב.
טיפול קבוצתי שם דגש על יחסים חברתיים.
כאשר הקושי ממנו סובל הילד הינו חברתי – הטיפול הקבוצתי הוא זה שיעזור. הקבוצה מאפשרת לילד לבטא ולהתמודד עם הדפוס המלווה אותו.
כך יכולות המנחות לראות את הקושי, להתערב, ולשנות את הדפוס.

אנו ממליצים לשתף את צוות המנחות בקושי של הילד ולעזור לו לדבר על הקושי שלו בקבוצה.
למשתתפים יש יכולת מדהימה להכיל זה את זה,
להבין,
לרפא ולהיות אמפתיים לקשיים.

בנוסף המנחות מקדמות את הילד ביציאה מכל מבוי סתום.
הידיעה שלא מוותרים עליו,
לא שופטים אותו,
ושכולם באותה סירה – צומחים ביחד כל הזמן,
מותירה את הילד בתחושת אמון מאוד גדולה.

בפרדסיה. זה בין כפר סבא לנתניה. לא רחוק מקדימה. צמוד לעמק חפר ולב השרון.​