פסיכותרפיה לילדים, למבוגרים ולהורים בפרדסיה ובאונליין

מהי פסיכותרפיה?

פסיכותרפיה היא טיפול רגשי המבוסס על קשר, שיחה, התבוננות ועבודה משותפת שמטרתה להבין את הקושי ולאפשר שינוי.

בטיפול אנחנו מתעניינים במה שהאדם מרגיש וחושב, במה שקורה בגוף, ביחסים שלו עם אחרים, בחוויות שעיצבו אותו, בדרכים שבהן למד להגן על עצמו ובמשאבים שכבר קיימים בו.

לעיתים דפוס שהיה חשוב בעבר ממשיך לפעול גם כשהמציאות השתנתה. מי שלמד בילדות להיזהר מאוד מביקורת יכול להמשיך לחוות גם הערה קטנה כאיום. ילד שנפגע שוב ושוב בחברה יכול להיכנס לקבוצה חדשה כשהוא כבר מצפה לדחייה. אדם שחווה קשר לא יציב יכול לרצות מאוד קרבה ובאותו זמן לפחד ממנה.

הטיפול מאפשר לזהות את הדפוסים הללו, להבין כיצד נוצרו ולבדוק בהדרגה אילו אפשרויות נוספות יכולות להיות זמינות היום.

טיפול שמותאם לאדם - לא להפך

אין דרך אחת שמתאימה לכל אדם ולכל קושי.

יש תקופות שבהן נדרשת בעיקר שיחה עמוקה והבנה של יחסים ודפוסים. במקרים אחרים נרצה לעבוד באופן ממוקד יותר על זיכרון טראומטי, פחד, התנהגות או מחשבה שמטרידה שוב ושוב.

במכון לב ארי ניתן לשלב, בהתאם לצורך ולמטפל:

• פסיכותרפיה פסיכודינמית ופסיכואנליטית
• גישות התייחסותיות ופסיכולוגיית העצמי
• EMDR
• CBT וכלים קוגניטיביים והתנהגותיים
• טיפול דיאדי והדרכת הורים
• טיפול נרטיבי
• דרמה תרפיה, פסיכודרמה ועבודה חווייתית
• עבודת משאבים ועבודה עם הגוף
• כלים משלימים מתוך L.V.P™ כאשר הם מתאימים לתהליך

השילוב אינו מטרה בפני עצמה. המטרה היא לבחור בכל שלב את הדרך שיכולה לעזור לאדם שנמצא מולנו.

תחומי טיפול במבוגרים, ילדים והורים

טיפול בחרדה בילדים ובמבוגרים

חרדה יכולה להופיע כדאגה מתמשכת, דריכות, התקפי חרדה, קושי להירגע, צורך בשליטה, הימנעות או תחושה שהחיים הולכים ומצטמצמים סביב מה שמפחיד.

חרדת בחינות אינה תמיד רק פחד מהמבחן. לעיתים היא קשורה ללחץ להצליח, לפחד מכישלון, לפרפקציוניזם, לערך עצמי שנשען מאוד על הישגים, לציפיות של הסביבה או לקושי לתפקד כאשר רמת המתח עולה. לכן הטיפול יכול לעסוק גם ביחסים עם הצלחה וכישלון, בהתמודדות עם לחץ וסטרס וביכולת להישאר נוכחים ומתפקדים גם תחת עומס.

חרדה חברתית יכולה להתבטא בפחד מדחייה, משיפוט או מביקורת, בקושי להיכנס לקבוצה, לדבר מול אחרים, ליזום קשר או להרגיש טבעיים בתוך מפגש חברתי. לעיתים הילד או המבוגר עסוקים מאוד באופן שבו אחרים רואים אותם, מנתחים שוב ושוב מפגשים שכבר הסתיימו או נמנעים ממצבים שבהם הם חוששים להרגיש מבוכה, דחייה או חוסר שייכות.

יש גם חרדה כללית ומתמשכת, שבה הראש והגוף נשארים במצב של דריכות גם כשאין סכנה ברורה אחת. הדאגה יכולה לעבור מנושא לנושא וקשה לעצור אותה גם כאשר האדם מבין בשכל שאין כרגע סיבה ממשית לחשש.

אצל ילדים יכולה להופיע גם חרדת פרידה, חרדה סביב שינויים ומעברים, כניסה למסגרת חדשה או התרחקות מן ההורה.

טיפול בפחדים ממוקדים

לצד חרדה רחבה יותר, אנו מטפלים גם בפחדים ממוקדים שבהם מצב מסוים מעורר תגובת פחד חזקה ולעיתים מתחיל לצמצם את החיים סביבו.

פחד מטיסה יכול להיות קשור לחוסר שליטה, לחשש מתגובה גופנית בזמן הטיסה או לחוויה קודמת שנחרטה כמפחידה.

פחד מנהיגה יכול להופיע לאחר תאונה או אירוע מפחיד, אך גם להתפתח בהדרגה, עד שאדם מתחיל להימנע מכבישים מסוימים, מנהיגה לבד, מנסיעות ארוכות או מנהיגה בכלל.

אצל ילדים ניתן לטפל גם באמטופוביה - פחד מהקאה. הפחד יכול להיות מן האפשרות שהילד עצמו יקיא, מתחושת בחילה או מכך שמישהו אחר יקיא לידו. לעיתים הפחד מתחיל להשפיע גם על אכילה, יציאה מהבית, נסיעות, בית הספר או הצורך לקבל שוב ושוב אישור שלא עומדים להקיא.

בטיפול בפחדים ממוקדים העבודה מבקשת להבין מה מפעיל את הפחד, להפחית הימנעות ולבנות בהדרגה תחושת ביטחון ויכולת להתמודד. בהתאם למקרה ניתן לשלב EMDR, כלים קוגניטיביים, עבודה עם הגוף, דמיון מודרך וחשיפה הדרגתית ומותאמת.

טראומה חברתית, דחייה ופגיעות בתוך יחסים

לא כל טראומה מתחילה באירוע דרמטי אחד. יש פגיעות שנוצרות בתוך קשרים ובתוך המרחב החברתי, ולעיתים האדם כלל לא למד לקרוא למה שעבר "טראומה".

אחד התחומים המרכזיים בעבודת מכון לב ארי הוא טראומה חברתית בעקבות דחייה, חרם וחוויות מתמשכות של חוסר שייכות.

מאיה לב ארי הגתה את גישת "מדחייה לקבלה" ואת תפיסת #יציאה_מציר_החרם, העוסקות לא רק במה שקרה לילד מבחוץ, אלא גם באופן שבו הדחייה יכולה להמשיך להתקיים בתוכו זמן רב לאחר שהאירוע החברתי עצמו כבר חלף.

ילד שחווה חרם או דחייה יכול להיכנס לקבוצה חדשה כשהוא כבר מצפה שלא ירצו אותו. הוא עשוי לפרש מבט ניטרלי כדחייה, להיצמד לקשר שאינו מיטיב מתוך פחד להישאר לבד, לוותר על עצמו כדי להשתייך, או להתרחק מראש כדי שלא להיפגע שוב.

העבודה אינה מסתכמת ברכישת מיומנויות חברתיות. היא מבקשת לעבד את הפגיעה, לשקם את תחושת הערך והשייכות ולעזור לילד או למבוגר ליצור חוויות חדשות של קשר שבהן הוא יכול להיות רצוי, נראה ובעל מקום.

הטיפול מתייחס גם לפגיעות שקטות יותר שנוצרו לאורך שנים בתוך יחסים. למשל ילדות לצד דמות בעלת מאפיינים נרקיסיסטיים, ילדות לצד אח או אחות המתמודדים עם מחלה משמעותית, או גדילה בתוך משפחה שבה הילד חש שוב ושוב שהוא פחות נראה, פחות מוערך או פחות חשוב.

אהבה נכזבת, פרידה וקשרים מכאיבים

לפעמים קשר מסתיים במציאות אבל ממשיך להתקיים בעוצמה בתוך האדם.

הגעגוע נשאר. המחשבות חוזרות שוב ושוב. יכולה להיות תקווה שהקשר עוד יחזור, צורך להבין מה קרה, כעס, אשמה, פגיעה בערך העצמי, קושי להיפרד רגשית או משיכה חוזרת דווקא לקשרים שאינם פנויים או מיטיבים.

בפסיכותרפיה לא מנסים רק "להתגבר".

אפשר להבין מה הקשר הזה נשא עבור האדם, איזה צורך עמוק הוא מילא או הבטיח למלא, מה אבד יחד איתו, אילו חוויות מוקדמות יותר התעוררו בתוכו ומה נחוץ עכשיו כדי שאפשר יהיה להתאבל, להיפרד, לשוב אל העצמי ובהמשך גם ליצור אפשרות לקשר אחר.

ילדים, הורים ויחסים במשפחה

כאשר ילד מתפרץ, נסגר, מתקשה לקבל גבולות, חרד, נמנע או מתחיל לנהל את הבית סביב מצוקתו, חשוב לא להסתפק רק בשאלה "איך מפסיקים את ההתנהגות?".

אנחנו מנסים להבין גם מה הילד מרגיש, מה הוא עדיין אינו מצליח לבטא במילים, מה קורה להורים בתגובה אליו ואיזה מעגל נוצר בין בני המשפחה.

בהתאם לגיל ולצורך ניתן לשלב טיפול רגשי בילד, טיפול דיאדי הורה-ילד והדרכת הורים.

OCD בילדים

מאיה לב ארי מטפלת בילדים המתמודדים עם OCD, כאשר מחשבות טורדניות, פחדים, טקסים וצורך הולך וגובר בוודאות מתחילים לתפוס מקום משמעותי בחיי הילד ולעיתים גם בחיי המשפחה כולה.

OCD יכול להתבטא בשאלות שחוזרות שוב ושוב, צורך באישור והרגעה, בדיקות, פעולות שצריכות להתבצע בדרך מסוימת, מחשבות מטרידות שקשה להשתחרר מהן, או דרישה מבני המשפחה להתנהל בהתאם לכללים ולטקסים שה-OCD מכתיב.

הטיפול משלב ERP - חשיפה ומניעת תגובה, יחד עם כלים מעולם ה-CBT. הילד לומד בהדרגה לפגוש את הדבר שמעורר חרדה בלי לבצע מיד את הטקס ובלי לקבל בכל פעם את האישור שמרגיע אותו לזמן קצר.

במקביל עובדים על הנטייה לפרש מצבים באופן מחמיר ומאיים, על הצורך לדעת בוודאות שהכול בסדר, ועל הפער שבין מה שה-OCD מספר לילד לבין מה שקורה במציאות.

לשם כך מאיה משלבת גם כלים מדרמה תרפיה והחצנה. אפשר למשל לשאול: אם ה-OCD היה דמות, איך היא היתה נראית? איך היא מדברת? מה היא דורשת? ומה הילד היה רוצה לומר לה בחזרה?

כאשר ה-OCD מקבל שם, דמות וקול משלו, קל יותר לילד לזהות מתי ה-OCD מדבר ולהתחיל להתמקם מולו אחרת.

במקרים המתאימים ניתן לשלב גם EMDR, במיוחד סביב מחשבות, תמונות ולופים חשיבתיים מטרידים או חוויות קודמות שממשיכות להזין את החרדה.

בתוך גישת L.V.P™ ניתן לשלב גם תמציות L.V.P™ המותאמות באופן אישי לילד ולמוקד העבודה הטיפולית. התמציות אינן תחליף ל-ERP, ל-CBT או לטיפול תרופתי כאשר הוא נדרש. הן יכולות להשתלב ככלי נוסף בעבודה על היכולת לשאת אי-ודאות, להפחית את הצורך באישור חוזר, להרפות בהדרגה מן הצורך לשלוט בסביבה ולחזק תחושת ביטחון פנימית.

גם להורים יש תפקיד משמעותי בטיפול. בהדרכת ההורים עובדים על הדרך להישאר קרובים ותומכים, ובו בזמן להפחית בהדרגה את ההשתתפות המשפחתית בדרישות ובטקסים של ה-OCD.

ODD, התפרצויות והתנהגות מתנגדת בילדים

מאיה מטפלת בילדים המתמודדים עם התנהגות מתנגדת, התפרצויות ו-ODD.

כאשר ילד מתנגד כמעט לכל בקשה, מתפרץ בעוצמה או מתקשה מאוד לשאת גבול ותסכול, ההתנהגות היא פעמים רבות רק החלק הגלוי של מה שמתרחש.

בטיפול חשוב להבין גם מה נמצא מתחת להתנגדות. האם הילד מרגיש בטוח? האם הוא מסוגל לתת אמון? האם ויתור נחווה עבורו ככניעה או כאובדן שליטה? האם הוא מצליח לשאת תסכול? האם יש לו דרך לבטא צורך בלי להסלים? ומה קורה להורה כאשר הילד מתנגד?

בהתאם לצורך העבודה יכולה לשלב טיפול רגשי בילד, טיפול דיאדי הורה-ילד והדרכת הורים.

המטרה רחבה יותר מהפחתת ההתנהגות המתנגדת. הטיפול מבקש לבנות בהדרגה יותר ויסות, אמון, ביטחון, גבולות, גמישות ויכולת להיות בתוך קשר גם כאשר קיימים תסכול, מחלוקת או דרישה.

קשיים חברתיים, דחייה וחרם

מכון לב ארי עוסק שנים רבות בטיפול בילדים ובני נוער המתמודדים עם קשיים חברתיים, חרדה חברתית, בדידות, דחייה וחרם.

העבודה אינה מסתכמת בלימוד מיומנויות חברתיות. היא יכולה לעסוק גם בערך העצמי, בתחושת השייכות, בקריאת מצבים חברתיים, בבחירת קשרים, בגבולות, ביכולת לומר לא, בפחד מדחייה, בטראומות חברתיות ובהרחבת האפשרות לחוות את העצמי כמי שיכול להיות רצוי ושייך.

מפסיכואנליזה לפסיכותרפיה אינטגרטיבית

הפסיכותרפיה התפתחה לאורך יותר ממאה שנים, ורעיונות שנולדו בתקופות שונות ממשיכים להשפיע על הטיפול גם היום.

פרויד הפנה את תשומת הלב אל הלא-מודע ואל ההשפעה של חוויות מוקדמות. אנה פרויד הרחיבה את ההבנה של מנגנוני ההגנה שאנחנו מפתחים כדי להתמודד. מלאני קליין תרמה להבנת עולמו הרגשי של הילד ושל האופן שבו חוויות מוקדמות משפיעות על היחסים שלנו עם עצמנו ועם אחרים.

ויניקוט עסק בתנאים שמאפשרים לעצמי האמיתי להתפתח ובחשיבותה של סביבה טובה דיה. קוהוט ופסיכולוגיית העצמי העמיקו בצרכים של נראות, אמפתיה והכרה ובאופן שבו חסרים בתחומים האלה יכולים להמשיך ללוות אותנו בבגרות.

גישות התייחסותיות הוסיפו את ההבנה שטיפול אינו מתקיים רק בתוך האדם, אלא גם בתוך קשר. טיפול נרטיבי הזכיר לנו שהאדם אינו הבעיה ושאפשר לבחון מחדש את הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על מי שאנחנו.

הפסיכותרפיה האינטגרטיבית מאפשרת לחבר בין החשיבה העמוקה הזו לבין כלים ממוקדים יותר כמו EMDR, CBT, טיפול דיאדי, עבודה חווייתית ועבודת משאבים.

L.V.P™ - Love Based Psychotherapy - פסיכותרפיה מבוססת אהבה

מי מטפל במכון לב ארי?

מכון לב ארי נוסד ומנוהל על ידי מאיה לב ארי, פסיכותרפיסטית, מטפלת EMDR בילדים ובמבוגרים, מטפלת דיאדית מוסמכת, מדריכת הורים ומדריכה בכירה למטפלים.

במכון פועלות מטפלות מתחומי הפסיכותרפיה והטיפול הרגשי, בהתאם לגיל המטופל ולסיבת הפנייה. העבודה בצוות מתקיימת מתוך חשיבה מקצועית והדרכה.

לקריאה על מאיה לב ארי, הניסיון המקצועי ותחומי הטיפול

איך יודעים אם הגיע הזמן לפנות לטיפול?

לא תמיד צריך לדעת מראש איזו שיטה מתאימה, ואפילו לא תמיד צריך לדעת לתת שם מדויק למה שקורה.

אפשר לפנות כאשר מרגישים שמשהו מכאיב, חוזר על עצמו, מצמצם את החיים או משפיע על הילד, על ההורות, על היחסים, על זוגיות או פרידה, או על היכולת להרגיש טוב יותר.

בפנייה הראשונית ננסה להבין מה קורה, למי מיועד הטיפול ומהו סוג המענה שיכול להתאים.