טיפול בחרדה
מהי חרדה?
חרדה היא מצב שבו אדם חש פחד עמוק מציאותי או דימיוני מפני דבר שעבורו מהווה איום. החרדה חיה בתוך תחושות הגוף, מלווה את המחשבות ואת הרגשות ויוצרת מתח מתמיד וחוסר שקט פנימי. זהו מצב של דריכות מתמדת מפני איום שיצר את החרדה.
החרדה יכולה להתמקד במשהו ברור כגון חרקים, טיסות, מעליות, נסיעה ויכולה להיות יותר להתבטא בחרדה מכישלון, חרדת נטישה, חרדה חברתית, חרדת בחינות ועוד.
בין אם החרדה היא רחבה או ממוקדת, בין אם האיום הוא חיצוני או פנימי – איכות חיו של האדם החרד מקשה עליו מאוד לתפקד. המשימה להתנהל במצב של חרדה היא קשה, שכן ההרגשה שישנו איום שרובץ כל הזמן מעבר לפינה. הניסיון לטשטש, להתעלם או לייצר מעקפים לחרדה רק מעצימים אותה. מובילים לכך שהאדם רוצה כל הזמן לברוח ממשהו ואין לו שלווה אמיתית. הוא עסוק כל הזמן בחשיבה מעגלית על מה שמפחיד אותו, עד שהבריחה הופכת להרגל מתיש בפני עצמו. אבל מי שסובל מחרדה יכול לשבור את המעגל הזה.
טיפול בחרדה ע"י אשת מקצוע מייצר מרחב בטוח לטיפול בחרדה, ומביא פתרונות למועקה.
חרדה היא בעצם מנגנון טבעי והישרדותי של הגוף שנועד להגן עליו מפני סכנה או איום, המנגנון מוביל קודם כל לבהלה, ומשם המח נותן הוראה שצריך להגיב במהירות באמצעות בריחה, קיפאון או התקפה. מנגנון זה היה יעיל יותר בתקופה בה חיינו בטבע והיינו צריכים להגן על עצמינו מפני טורפים וסכנות. כיום המצב קצת שונה וחרדה פוגעת באנשים רבים ומשבשת את חייהם.
כולנו חווים פחד או לחץ בשלב כזה או אחר של חיינו. למשל פרפרים בבטן לרגל כניסה לתפקיד חדש או מעבר כיתה. ברב המקרים החרדה תחלוף, ובסופו של דבר נצליח להתמודד ולהסתגל. אבל לעיתים מה שהתחיל כבהלה, הופך לפחד, ופחד הופך לחרדה מופשטת. חרדה עלולה להתפשט לתחומי חיים נוספים, ולעיתים אף למחשבות לא אדפיטיביות (לא מקדמות). תחושות כמו כישלון, דיכאון, מוטיבציה משתנה, פגיעה בביטחון העצמי והימנעות לא פעם מעידים על חרדה שפוגעת בתפקוד, וזאת למרות שאין סיבה ממשית שנתעכב למעשה – יש ביכולתנו לעמוד בכל משימה.
גורמים לחרדה
פעמים רבות חרדה נוצרת על רקע חוויה חד פעמית קשה שקרתה. אשר נרשמה בגוף כמצב מבהיל שקשה להתמודד עימו. כתוצאה מכך נוצרו סכמות, שמנהלות אותנו ומובילות אותנו להיות אקסטרה זהירים. הבעיה היא שהזהירות הזו פעמים רבות פשוט מחבלת לנו בחיים, כי היא הורסת לנו אפשרויות לגיטמיות שאינן באמת מסוכנות.
חרדה יכולה להיווצר על רקע טראומה מתמשכת שמהווה מצב לחץ רגשי, למשל מצב חברתי מורכב, השתייכות בעבר הרחוק לגן מתעלל, מערכת יחסים סבוכה עם הורים, או עם בן זוג, קרוב משפחה פגוע או יחסים מורכבים בעבודה, מצב כלכלי קשה, לחץ בלימודים, טראומה רפואית, גופנית או נפשית, תחרות מאתגרת בענף ספורט, נוכחות בארוע ביטחוני או שינוי קיצוני בשגרת החיים.
מהם הסימפטומים לחרדה?
הסימפטומים הגופניים לטראומה וחרדה הם לרוב פעימות לב מואצות, סחרחורת, כאבי בטן, רעד, הזעה, בחילה, בלאק-אאוט, גולה בגרון, מועקה, חולשה, בילבול וכו'. הסימפטומים הנפשיים מתבטאים לרוב במחשבות שליליות וטורדניות, תחושת ניתוק או פחד בלתי הגיוני, קשיים בקשב וריכוז ותחושת איבוד שליטה. פרשנויות מעכבות, מעוותות ולא אובייקטיוביות לאירועים. תחושת חסימה רגשית, וחוסר יכולת ללמידה אדפיטיביות איך להסתדר, ומה לעשות כדי להסתגל ולהצליח להתמודד. סימפטומים התנהגותייםיכולים להתבטא בהתבוססות במנהגים שאינם מקדמים, כאילו אנו מתעכבים ללא סיבה מהותית והורסים לעצמנו. חלק מהאנשים הסובלים מחרדה מפגינים התנהגות קפדנית במיוחד, זהירה, אשר יתרונותיה ניכרים במסגרת לימודית, כתלמידים הם נחשבים לאחראיים שרושמים הכל באופן המדוייק ביותר, כעובדים הם נחשבים לדייקנים והאחראים של המקום. אלא שבכל מה שאינו קשור לעבודה ולימודים, חייהם של הסובלים מחרדה מתאפיינים באי-שקט נפשי. הימנעות, ולעיתים אף התמכרות למשהו שאמור להוות תחליף למאוויי ליבנו האמיתיים. סימפטומים נוירולוגיים יובילו אותנו לאי שקט וחוסר פניות לכאן ולעכשיו.
תחושות אלו נוטות להתגבר עם הזמן ולהתפשט ליותר ויותר תחומי החיים. בלא טיפול מתאים עלולה להופיע התנהגות של הימנעות, שגורמת לאדם אט אט להתנתק מאירועים וממצבים שונים בחייו.
על מנת לעצור את כדור השלג, לפני שייצא משליטה, מומלץ לפנות לטיפול מתאים עם התעוררות החרדה.
הטיפול בחרדות במכון לב ארי מציע שילוב של גישות טיפוליות ממוקדות עומק ותהליך:
הגישה הטיפולית של מכון לב ארי מאפשרת טיפול ממוקד להפגת החרדה: זהו תהליך אשר לוקח בחשבון חותם רגשי וגופני שיתכן שארוע טראומתי השאיר בלב האדם. בחינת אותו חותם, והקהיית החלקים שלו, כך שמה שהיה פעם "פצע מדמם" יהפוך לצלקת דהויה שולית שאינה כואבת יותר. התהליך כולל היבטים קוגניטיביים, רגשיים, מעשיים, התנהגותיים, אסטרטגיים ופסיכו-נוירולוגיים. כלומר הטיפול מציע לאוורר מחשבות ישנות או לופים מחשבתיים שאינם מקדמים, ולבחון אימוץ של מחשבות מקדמות. רבים שנטו לחרדה אקטיבית, הימנעות וכיו"ב סיפרו שהפגישות ממלאות אותם כוחות, ותחושה של יצירה מחודשת של תהליכי התנהלות וחשיבה על עצמם ועל האינטראקציות שלהם.