פסיכותרפיה

מהי פסיכותרפיה?

פסיכותרפיה מטרתה לרפא את הנפש, ולפנות לנו כוחות להתמודד עם החיים.

פסיכותרפיה היא החלק הטיפולי של הפסיכולוגיה.
פסיכותרפיה נלמדת ע"פ רב בחוג לפסיכולוגיה באונברסיטה, לאחר לימודי תואר שני טיפולי 

למעשה ניתן לומר שהכלי המרכזי של הפסיכותרפיה מתחולל כאשר אנחנו מתפנים לחשוב על מה שאנחנו מרגישים. אז דברים זזים בחיים שלנו בדר"כ.

 

בהמשך העמוד תמצאו סקירה של הגישות המרכזיות בפסיכותרפיה לאורך השנים – עד לגישת הפסיכותרפיה הסינגולרית האינטגרטיבית והמתקדמת של ימנו

על פסיכותרפיה – היסטוריה ועיקרי התיאוריות בבסיסה:
הפסיכותרפיה החלה בימי פרויד, ששם אור על חשיבות הדחפים בחייו של אדם. שהגדיר את חלקי הנפש – איד, אגו וסופר, והסב לתשומת ליבנו שרב הנסתר על הגלוי בנפשו של אדם.
אחריו הגיעה ביתו, אנה פרויד, ששמה לב שכדי לתפקד, כולנו חייבים להשתמש במנגונוני הגנה. מטרת הפסיכותרפיה בעיניה היתה להביא ילדים ומבוגרים למצב שבו יוכלו לתפקד. לפי כך היא עסקה באיתור מנגוני ההגנה והגמשתם, כך שיהיו אדפטיביים יותר. במטרה לפנות לאדם כוחות לתפקד.
אנחנו רגילים לחשוב על יחסים דרך מנגנוני ההגנה שלנו – הדחקה, הכחשה למשל. היו זמנים שמנגנוני ההגנה הללו עזרו לנו לשרוד מציאות מורכבת. יתכן שכיום הם כבר פחות אדפטיביים עבורנו, ואפילו עלולים להוות עבורנו מכשול. לתקוע אותנו ביחסים לא מיטיבים, מבלי שנוכל אפילו לשים לב שזה מה שקורה, רק אומללות כללית מורגשת, ולא ברור מה מקורה. לא פעם המחשבה לשנות משהו במציאות, מאיים עלינו מאוד. ואפשר להבין את הפחד משינוי. כל אדם רוצה שליטה על החלטותיו ומחשבותיו. והפסיכותרפיה חותרת בדיוק לזה. האדם עצמו הוא זה שחושב את עצמו ומוצא לעצמו פתרונות חדשים, במקום שבו הפתרונות הישנים הפסיקו לעבוד.

בהמשך עלתה לקידמת הבמה הפסיכואנליטית קליין שהבהירה את תחושת הרודפנות, וההסתכלות על דברים בשחור ולבן. היא הרחיבה את הדיבור על קנאה לסוגיה, ומזור עמוק למורכבויות מסוג זה. היא דיברה על עמדה הסכז"א (סכיזו-פרנואידית), המפצלת בין טוב מוחלט לרע מוחלט. טוב ורע שחור ולבן, לעומת העמדה הדיכאונית – שהנוטה לאהוב את מה שיש על אך שאינו מושלם. להתעצב על מה שלא מושלם אולם בעיקר לקבל ולשמוח על מה שיש.
בהמשך עלה וויניקוט, הדגיש את העצמי הכוזב: זה המעמיד פנים ומשקר לגבי מה ומי שהוא מרגיש. בזכות עבודתו של וויניקוט, אנחנו למדים איך לשחרר את העצמי האמיתי. כלומר לעזור לאנשים לזכך את מה שהם חושבים, מרגישים ורוצים. ובכך בעצם לתמוך בהם, בדרך לגיבוש זהות עצמית. ווניקוט דיבר גם על "אמא טובה דיה", ובהקשר זה אנחנו תמיד מרחביים מתייחסים לכך שאפשר להיות "טובים דינו" בכל היבט. למשל תלמיד טוב דיו. אבא טוב דיו. זה עוזר להפחית את הצורך המוגבר בפרפקציוניזם. הוא דיבר גם על תוקפנות בקטע טוב, על שנאה כמקור לחיים ויטאליים, על תנודתיות במצבי רוח ואכפתיות. אבל על כל זה בפעם אחרת..

גישת פסיכולוגיית העצמי – קוהוט חשב ומצא שפעמים רבות אנו מקבלים בילדות מענה לצרכים טכניים, אך לא לצרכים רגשיים. מתוך כך נוצרת פגיעות, שהוא כינה אותה פגיעות נרקסיסטית. זוהי תחושה של בדידות גם כשנמצאים ביחד עם אנשים. תחושה שאמנם יש נוכחות אך אין נראות. שאמנם צרכים בסיסיים מוגשמים, אך לא צרכים רגשיים. תחושה של ניצול. של אכזבה מתמדת בדברים קטנים גדולים.

קוהוט ראה מענה לתחושות אלו, אשר לפי ראות עיניו הולכות ושוטפות את האנושות, על רקע של העברות בין דוריות, של נתינה נעדרת.
המענה עליו נשענת התאוריה של קוהוט, הלא היא 'פסיכולוגיית העצמי', הינו טיפול שמבוסס על הכרה בצרכים, תיקוף, אמפתיה והיותו של המטפל זולת עצמי – כלומר יחס קרוב ומבין. שמהותו למלא את החסכים, והצורך באדם שמבין אותי ממש. גישה זו רלוונטית כמובן גם לטיפול בילדים וגם לטיפול במבוגרים ובהורים. והיא מהווה קרש קפיצה אדיר, לחיזוק הכוחות נפש עמוקים.

הפסיכותרפיה הדינמית התייחסותית: הפסיכותרפיה התייחסותית מדברת על זה שכולנו כמהים להתייחסות. לקירבה אנושית. והיא מעלה שאלות: מה קורה כאשר האחר מרוחק? מאכזב? לא נגיש? מרגיז? מרוכז בעצמו? מסב לנו סבל? או כאשר הדברים מורכבים ומסובכים?

 

הפסיכותרפיה עוזרת להרחיב את אופני החשיבה על יחסים. מה שנראה לנו פעם כצר וכמעט בלתי אפשרי, מקבל עוד מלא אפשרויות ולאט לאט האופק מתרחב.

בין היתר הפסיכותרפיה נותנת מקום נרחב  לאופן שבו אנו רגילים להביא את עצמו ביחסים. וגם קובעת למי נימשך. מבחינת סביבה אוירה דינמיקה ותפקידים מופנמים שלקחנו על עצמנו. תפקידים מופנמים לרב אומצו על דינו בילדות, ואז הם באמת קידמו אותנו ואת השתלבותנו במסגרת המשפחתית. כמו כן הפסיכותרפיה מזמנת מרחב להמציא לעצמנו תפקידים חדשים, מותאמים יותר להווה. מטרת הפסיכותרפיה הינה לפנות לאדם כוחות גלויים וסמויים, כדי למצוא דרכים חדשות להתמודד עם אתגרים מוכרים.

הפסיכותרפיה מלווה את האדם, באמפתיה רבה, בתהליכים רגשיים. תהליכים שהוא יוצר מתוך מוכנות נפשית שהולכת ונבנית מתוך התהליך. היא מלווה אותו בדרך להשלמה עם בחירותיו. כל התקדמותו נעשית מתוך עצמו. הפסיכותרפיסטית רק עוזרת לאותם רעיונות להגיח, לנבוט ולפרוח. היא משמשת סביבה מצמיחה להתחדשות.

טיפול נרטיבי

טיפול נרטיבי מתייחס לסיפורים שאדם בונה במהלך חייו אשר מתארים את עצמו ואת יחסיו עם הסביבה. לפעמים אדם בונה סיפורים שכוללים נרטיבים שליליים – למשל שכולם מנצלים אותו, או שכל מי שהוא יפגוש יפגע בו. אלו נרטיבים שליליים. אימוץ נרטיבים שליליים משאיר את האדם ללא יכולת לראות פתרונות אפשריים לבעיה. טיפול עם אלמנטים נרטיביים, יתן מקום ראשית לסיפור החיים של המטופל כפי שהוא רואה אותו. פעמים רבות אנו מוצאים שיש מוטיבים שחוזרים על עצמם לאורך החיים. תחושות ורגשות, התחלות וסיומים. סוג מסויים של יחסים. הימשכות לטיפוסים מסויימים. וכך אותן תחושות מלוות שוב ושוב בכל קשר. מתוך השיחות בטיפול מתעצב לו נרטיב. לפעמים אנחנו מוצאים שהנרטיס אותו אימת אדם, מותיר אותו חסר כוחות וחסר שליטה. כאילו כח גדול ממנו מכריח אותו להיות באותו מסלול כושל שוב ושוב. על פי הגישה, אין גרסה נכונה אחת של סיפור חיים – אולם, ניתן להסתכל על הדברים מנקודות מבט שונות. מטרתו ההיבט הנרטיבי בטיפול, היא לאפשר לנו לראות את במה שעברנו משהו שבנה אותנו, שהחכמנו בזכותו, שאפשר להמשיך ממנו למשום טוב. שהיתה סיבה למה שקרה. יש הגיון בדברים. התחזקנו מאז. בעצם לבנות סיפור חיים אלטרנטיבי ומסתגל יותר, שכולל התבוננות מזווית חיובית יותר. נקודת השקפה שתקל על תחושותיו ותגרום לנו למצוא ולהכיר בכוחות שלו.  


על פי גישה זו, הידע על המטופל לא מצוי אצל המטפל אלא אצל המטופל. המטופל הוא לא הבעיה. אלא הבעיה נפרדת מהמטופל. ובעצם ברגע שנגדיר את הבעיה, נוכל להתגייס ביחד כדי להתמודד עימה. למשל ילד שסובל מאלימות. במקום לחשוב על עצמו כאלים, הוא יכול לראות שאלימות היא הבעיה. ועכשיו ניתן לחשוב איך להתמודד עם אותה אלימות. במה ניתן להחליף אותה? אם לאלימות היו מילים, מה היא היתה באה להגיד? איך נוכל ייצג את הצורך שיושב מתחת לאימות ובכך להפוך את אלימות למיותרת?


הטיפול הנרטיבי יחתור לבנות סיפור חליפי, טוב יותר, שנון מענה עמוק לצרכים הרגשיים, בדרכים יותר לגיטימיות ונעימות.

כלים לטיפול ממוקד

EMDR:

EMDR היא גישה פסיכו-תרפוטית עמוקה ביותר וממוקדת. בהיתה ממוקדת היא ניגשת להתמודד עם הבעיה באופן ישיר. היא משלבת כלים בילטארליים (תנועות עיניים, שילוב של שני צידי המח בעזרת מוזיקה, חיבוק פרפר וכיו"ב), ובכך היא משחררת את הלא מודע לחשוף "את רשת הזכרונות", שהביאה אותנו לחשוב כפי שאננו חושבים היום. לדוגמה: אדם שפעם נשפך עליו ספל של תה רותח והוא קיבל כוויה רצינית. יש לו זכרון של כוויה מהספל. בהווה עלול להרתע משתייה חמה וגם להמנע משימוש בספלים. בעזרת הEMDR נוכל לחזור לאותו זכרון, ולמצוא אותו "תקוע" שם בתוך רשת הזכרון. הטיפול (סשן הפגישה) מאפשר לו יחסית במהירות למצוא את כל אותם זכרונות שמתכתבים עם זה, ואת איך שהוא הגיע למסקנה שאסור לו לשתות מספלים. מציאת הזכרון ברשת, עם כל אותם 'מחשבות שליליות' שהוא מספר שאימץ, עוזרת לו להגמיש את המח, ולבדוק האמנם המחבות השליליות שאימץ הן הנכונות לו בהווה. מתוך העבודה הוא מאתר 'זכרונות טובים', כוחות ומשאבים, שיוכלו לעזור למח להתגבר על החוויה הקשה שחווה. משם קצרה הדרך עבור המטופל למצוא מחשבות טובות על ספלים, למשל שהם בכלל לא מזיקים בפני עצמם, ושבסה"כ עליו להיות זהיר עם מים רותחים. משהו שאולי התקשה בו בתור ילד. בדרך זו אנחנו פותרים בעיות קטנות וגם ענקיות של אנשים. הרעיונות איך לפתוח את הרשת למחשבות של התרה – הן תמיד של המטופל. לא של המטפלת. השליטה והיכולת להמשיך או להפסיק תמיד בישי המטופל. טיפול EMDR מתחיל תמיד בחיזוק של משאבי נפש. נותן דגש לכוחות של האדם.

 

EMDR עושה שימוש בתשתית פסיכונאלניטית וקוגניטיבית התנהגותית.

 

EMDR עוזר גם במקרים מורכבים ביותר של טראומות קשות, יחסים מורכבים, מחלות, לאחר אסונות, פגיעות מיניו ואלימות. אך לא רק. EMDR עוזר גם במקרים של חרם חברתי, ושל "סתם" יחסים מורכבים שקורים בכל משפחה (יותר אהבו את אחותי מאשר אותי למשל, או שדודתי נפטרה בדיוק כשנולדתי). גם מקרה שקרה עם חבר'ה שפעם ירדו עלי כשישבנו על הדשא ליד הפיצה, יכול להיחוות כארוע מחולל מסלול חיים. כמובן שה EMDR הוא כלי עוצמתי לטיפול גם ב OCD, שכן הוא משלב בין ב ERP והEMDR ובכך טמונה עוצמתו.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי ( CBT):

טיפול קוגנטיבי: מהותה להתמקד בפרדיגמות חשיבה מעוותות, כגון "תמיד..", "אף פעם..", "אף אחד..". לבדוק עד כמה הן נכונות או שגויות. למצוא דיוקים לפרדיגמות חשיבה, כך שיהיו אובייקטיביות או פותחות יותר.
כמו כן, הפסיכותרפיה הקוגניטיבית מציעה מגוון שיטות ודרכים ממוקדות להתמודד עם פחדים וחרדות.
במהלך הטיפול לומד המטופל לזהות מה הן המחשבות שמטרידות אותו, והגורמים שמועררים אצלו פחד. באמצעות שיטות קוגניטיביות, הוא מפנים מחשבות אחרות תחתיהן, ומוצא דרכים לשנות מחשבות שמעוררת חרדה.

בגדול, השיטה מסתכלת על סכמות חשיבה ודרכים להתגמש מתוכן למקומות מעצימים. למשל אדם מפחד לשתות מספל. הטיפול יעלה את השאלה מה יכול לקרות למי ששותה מספל במקרה הכי גרוע? כמה זמן זה ימשך? האם יכול להיות שזה בכלל לא יקרה? אם חושבים דברים טובים על ספל, מה הם יכולים להיות? וכן הלאה וכן הלאה. כמובן שכשחושבים על זה בטקע של ספל, זה עלול להשמע מגוחך. אבל תנסו לחשוב על זה בקטע של יחסים עם ילדים בכיתה, או פחד מג'וקים. זה יכול להיות מאוד חזק ולהתיר פחדים ופוביות.

טיפול התנהגותי: מתמקד בהתנהגות של האדם. והוא יכלול התנהגויות נוכחיות והתנהגויות רצויות. חלק גדול משיטת העבודה תכלול חשיפות (ERP). טיפול מסוג זה דורש השקעה בין הפגישות. מתוך ההתמודדות והחשיפות שנעשות בטיפול, מתאפשר לאמץ דרכי התנהגות חדשות. למשל אדם מפחד מספל, לנסות בתוך חדר הטיפול לגעת ולשתות מספל, ולהיווכח שאכן לא קרה כלום. זה נשמע פשטני, אבל כשלוקחים את זה לדברים שבאמת מפחידים, זה מאוד עוזר, להיות עם מישהו שסומכים עליו, ששומר עליך ומוודא שאתה מוגן תוך כדי שאתה מנסה שנמנעת ממנו תקופה ארוכה.

 

טיפול CBT מתמקד במחשבות כלומר פרשנויות שאנחנו נותנים לדברים ובהתנהגויות – איך שאנחנו מתנהגים. כאשר את שניהם הוא פותח לאפשרויות רבות יותר, ומציע להתנסות במחשבות "אובייקטיביות יותר" או פחות מוטות או מעוותות, וכמו כן להתנסות בהתנהגוות שהתגמול עליהן יהיה מירבי יותר.

פסיכותרפיה סינגולרית - פריצת גבולות טיפולית פסיכותרפיה מעבר לשורשי הזמן

הפסיכותרפיה הסינגולרית קמה על ברכי 2 עולמות התוכן: עולמות הידע והמחקר של הפסיכותרפיה על שלל גווניה ועל ברכי הטיפול האנרגטי במסע הנשמה. 

 

מטרת הפסיכותרפיה הסינגולרית הינה לאפשר תהליכים עמוקים, המחברים בין 3 האזורים גופנפשנשמה : BodyMindSoul.

 

גישה זו נולדה, כדי שכל אדם יוכל להתחבר למירב אזוריו וליצור בינהם הרמוניה. הגישה מחברת ופותחת מחסומים שנראים בגוף, כסוג של כאב או מחלה, אשר מקורם בנפש, ולעיתים אף קשורים למסע החיים של הנשמה, מעבר לזמן הנוכחי. דרך תהליך זה ניתן להפנים שיעורי נשמה, ולהתמקם טוב יותר מול האתגרים הנוכחיים שלנו. זאת מתוך שאיפה לחוות תיקון, הבנה, ריפוי, השלמה, הצלחה ופריצת גבולות מול אתגרים רבי כובד, שטיפולים אחרים לא הצליחו לעזור מולם. 

 

הטיפול מאפשר קפיצות קוואנטיות בתחומי תקיעות עמוקים ומאתגרים, הקשורים לחיים, למערכות יחסים, למחלות ללא אטיולוגיה רפואית, לחרדות, לדיכדוך ודיכאון, לטראומה, לתחושת קארמה רודפנית, להתמודדות עם דמות בעלת תפקוד חלקי במשפחה, לרבות הורה עם גוון של פגיעות נרקסיסטית ושאר מצבים בהם הפסיכולוגיה הרגילה לא הצליחה לעזור וגם לא הטיפול האלטרניבי לבדם. 

 

האם הטיפול מכיל מימד אנרגטי?

אם רוצים בכך, ניתן לשלב מימד אנרגטי בטיפול, לא חובה. 


האם הפסיכותרפיה הסינגולרית מאפשרת שיחות, והתקדמות רגשית עם עומק כמו בפסיכותרפיה רגילה?

כן. היא מאפשרת פסיכותרפיה רגילה, דינמית וגם מאפשרת אלמנטים נוירולוגיים, אלמנטיים סומטיים – גופניים, אלמנטים נפשיים ורגשיים, וגם מאפשרת התמקדות בטראומה. חרדה . אמונות חוסמות. היא מכילה את  הגישות שקדמו לה בפסיכותרפיה, כולל EMDR. וגם טיפול עם אלמנט אנרגטי, שמאפשר שיחרור מעבר לשורשי הזמן, הגוף והנפש. לצד שאיפה לחיבור ואיזון בין של הגוף והנפש.

 

איך זה הולך – מה עושים? מהו מהלך הטיפול?

בדר"כ טיפול זה נעשה בשיחה ותוך כדי שיחה, ישנן פעמים בהן אנחנו עוצמים עיניים ומאפשרים לעצמנו לצאת למסע נישמתי, על מנת לפתור קשיים ארציים. יש אפשרות ליטול תמציות, לטובת קפיצות ביכולת של הטיפול לעזור ולקדם. 

 

למה צריך את הפסיכותרפיה הסינגולרית?  למה לא ללכת פשוט לכל טיפול כזה בנפרד – לפסיכותרפיה בנפרד מטיפול אנרגטי וכו'.?
כי השימוש בכל הכלים הללו בתוך תזמורת טיפול אחד מאפשרת עומק בל יתואר והתקדמות במקומות של תקיעות רבת שנים. שינוי במקום שטיפולים אחרים לא הגיעו אליו. 

כאן יש ידע מתחומים רבים, שמתאחד לכדי פתיחה של מקומות עמוקים של תקיעות, שלפעמים מקורה רב שנים. מקור, שאנחנו אפילו לא מזהים. לא מבינים ולא יודעים מה המקור לכאב הפיזי והרגשי? זה הטיפול בשבילכם. אובדי עצות איך להתמודד עם בן הזוג או ההורה – זה הטיפול בשבילכם. עברתם טראומה רצינית, וטיפול בטראומה כולל EMDR לבדו, לא עזרו לכם? זה הטיפול בשבילכם. 

זה פשוט טיפול שכולל המון כלים וידע. טיפול שיש לו כל כך הרבה כלים, שכשמגיע הריפוי, זה מרגיש כאילו הוא היה כאן כל הזמן. אנחנו שוכחים את התסבוכת שהיינו בה לפני שטופלנו. 

אין במילים כדי להבטיח. אולם כן ברור שיש כאן בסיס איתן רחב ומגוון ביותר, להגיע למקומות שטיפולים אחרים הם כמו חתיכת אחת מהפאזל שהוא מאפשר. 

מדוע תחום זה קם? 

העובדה שמטופלים רבים נותרו מתוסכלים ללא מענה, לצד מוכנותם 

הקולבורציה בין התחומים, יוצרת מעטפת מחבקת מאוד, ששמה לה למטרה לעטוף את המטופל בצרכיו השונים, בתהליך עגול ושלם. 

החלקים של פסיכותרפיה הנשענת על מחקר מצד אחד, ועל עולם אנרגטי הכרוך בשער אל העל מודע, פשוט מאפשרים עומק טיפולי משמעותי בזמן שהוא סביר מבחינה טיפולית ואף נמצא על ידי רבים כיעיל במיוחד.

 

 

העידר הידע של אנשים על היותו של התחום האנרגטי משפיע כל כך על ההחלטות שלנו, על נתיב חיינו, על גופנו, מחשבותנו, רגשותינו – נובע לא פעם מהיותם סופר רציונליים. גם אנחנו סופר רציונליים. תמיד היינו. וזה כל היופי.

 

הטיפול מכיל בתוכו תמציות סינגולריות – תמציות אלה נרקחות אישית לכל אדם ואדם. זאת לאחר שנעשה מיפוי והערכה של המצב, התקופה, האופי והאישיות וגם האתגרים הנוכחיים בחיו. 

התמציות מבוססות על גישות אנרגטיות ברובן, חלקן נרקח מתמציות פרחים וצמחים. חלק מהתמציות מכילות מנטרות אישיות. 

מטרת התמציות לתת מענה לחלקים שנמצאו בחוסר. למשל אם כרגע יש עייפות – זה אומר שאין כח. התמצית תאפשר "עבודה רגשית, גופנית ואנרגטית" על המקומות ששואבים אנרגיה, סוחטים, ותעזור למטופלים לשאוף למלא את מצברי האנרגיה שלהם בדרכים שונות. 

תמציות סינגולריות אינן מחליפות את הצורך בתרופות פסיכיאטריות. אם יש כזה צורך ניתן לקחת את התצמיות לצד התרופות ולא במקומן. התמציות נמצאו יעילות ביותר על ידי רבים.

 

אע"פ שלא נעשה מחקר מסודר על השימוש בתמציות, משובים של מטופלים מעלים טיפול מוצלח במקרים רבים כגון:

טראומה: טראומה חברתית, מלחמתית, לרבות היבטים של לוחמה

דיכאונות של גיל המעבר, לאחר הריון, דיכאונות קלים

פחד, פוביה, חרדה, התקפי פאניקה, היסטריה

משבר רגשי ותחושה של כמעט שיגעון ללא אובדנות

נוקשות מחשבתית ורגשית

סטרס

עצבים וכעסנות

OCD

תמיכה בריכוז, לא כמו ריטלין, אבל נותן תמיכה משמעותית

שלל מחלות עם וללא אטיולוגיה רפואית

מצבי כאב מסוגים שונים

תחושות אשמה רודפניות

דאגה ודאגנות

תחושה של חרטה עמוקה ומעשה שבלתי יעשה, לרבות טראומה מוסרית

סגירות, רצון להשתתך וקושי לעשות זאת

ביטחון עצמי נמוך

תחושה כניעה וריצוי

עיפות נפשית

עיפות פיזית, לרבות התאוששות ממחלה קלה או קשה

פסימיות

מחשבות טורדניות

התמודדות עם דמות שתיפקודה הרגשי קהה, או לא מתפקדת, כולל ילדות להורה עם גוון נרקסיסטי בגילאים מבוגרים

ועוד ועוד

 

 האם הפסיכותרפיה הסינגולרית חייבת לכלול את כל החלקים שמצויינים למעלה? 

לא. כל החלקים הללו הינם בגדר אפשרות, ויעשה בהם שימוש לפי רצון המטופל.

 תרשים זרימה פסיכותרפיה סינגולרית: