קבוצות מיומנויות חברתיות לילדים ובני נוער
כשהילד רוצה חברים, אבל שוב ושוב משהו מסתבך.
יש ילדים שרוצים מאוד להיות חלק מהחבורה, אבל קשה להם להצטרף. אחרים כבר נמצאים בקשר, אבל שוב ושוב נוצרים ריבים, פגיעות או ניתוקים. יש ילדים שמוותרים על עצמם כדי להשתייך, ויש ילדים שדווקא צריכים לקבוע, לשלוט או מתקשים מאוד כשדברים אינם מתנהלים בדרך שלהם.
בקבוצות המיומנויות החברתיות של מכון לב ארי עובדים בדיוק במקום שבו הקושי החברתי קורה: בתוך קשר אמיתי עם בני גיל, בליווי מקצועי.
קושי חברתי לא תמיד נראה כמו בדידות.
לפעמים דווקא לילד שיש לו חברים יש דפוס שחוזר שוב ושוב ופוגע ביכולת שלו להרגיש בטוח, שייך ולשמור על קשר לאורך זמן.
קשה לו ליזום ולהצטרף
הוא רוצה קשר, אבל נרתע, מחכה שיזמינו אותו, חושש מדחייה או נשאר בצד.
הקשרים מתחילים ואז מסתבכים
ריבים חוזרים, עלבונות, פרשנויות מהירות, ניתוקים, קושי להתפייס או לשמר חברות לאורך זמן.
הוא מוותר על עצמו כדי להשתייך
מרצה, נגרר, מתקשה לומר "לא", או חושש שאם יציב גבול יאבד את החברים.
הוא צריך לקבוע ולשלוט
קשה לו לחכות, להפסיד, לשנות תכנית, לחלוק או לקבל מצב שבו לאחר יש רצון אחר.
הוא חווה דחייה, חרם או פגיעה חברתית
אחרי שנפגע, גם קשר חדש יכול להרגיש מסוכן. הילד עשוי להגיע כבר דרוך ומצפה להידחות שוב.
ADHD או קשיי ויסות משפיעים על הקשרים
אימפולסיביות, תנועתיות, הצפה או קושי לקרוא מצב חברתי יכולים להשפיע מאוד על הדרך שבה הילד נכנס לקשר ונשאר בו.
הילד שנדחה והילד שצריך לשלוט יכולים שניהם להיאבק על המקום שלהם בקבוצה.
אחרי חרם או דחייה: לבנות מחדש ביטחון ושייכות
אחרי חוויה של דחייה, הילד לא מגיע לקשר חדש מאותה נקודת פתיחה. לפעמים הוא כבר מצפה שלא ירצו אותו, מפרש מהר מצבים חברתיים או מוותר על עצמו כדי למנוע פגיעה נוספת.
בקבוצה טיפולית אפשר לעבוד בהדרגה על גבולות, ביטחון, קריאת מצבים חברתיים וחוויות חדשות של שייכות. העבודה מתחברת גם למודל יציאה מציר החרם – מדחיה לקבלה.
כשהילד צריך שהכול יהיה בדרך שלו
יש ילדים שלא מתקשים להיכנס לקבוצה. לפעמים הם דווקא מובילים אותה. הקושי מתחיל כשהאחר רוצה משהו שונה, כשהם מפסידים, צריכים לחכות, לשנות תכנית או להתפשר.
בתוך קבוצה טיפולית אפשר לעבוד בזמן אמת על גמישות, משא ומתן, אמפתיה, ויסות והיכולת להישאר בקשר גם כשלא הכול קורה בדרך שלי.
כי קושי חברתי אי אפשר להבין רק מלדבר עליו. צריך לפגוש אותו בזמן אמת.
בקבוצה קורים הדברים שעליהם מדברים בדרך כלל רק בדיעבד: מי יוזם, מי מחכה, מה קורה כששניים רוצים אותו דבר, איך מגיבים ל"לא", איך מתקנים אחרי ריב ואיך נשארים בקשר גם כשיש אי הסכמה.
המנחה רואה את הדפוס כשהוא קורה. אפשר לעצור, להבין מה קרה ולנסות דרך אחרת.
הקבוצה קבועה. כך נוצרים אמון, שייכות והזדמנות לתקן במקום לברוח מהקושי.
לא כל ילד עובד על אותו הדבר. ביישנות, ריצוי, צורך בשליטה, נוקשות, חרדה חברתית ופגיעה חברתית דורשים דגשים שונים.
המטרה היא החיים שמחוץ לחדר. בית הספר, החוגים, החברויות והיכולת להרגיש שייך ושווה בין שווים.
לא "איך להיות יותר חברותי" - אלא איך להיות בתוך קשר.
להיכנס לקשר
יוזמה, הצטרפות, פתיחת שיחה, קריאת מצב חברתי והתגברות הדרגתית על מבוכה וחשש.
להישאר אני בתוך קשר
להביע רצון, לקחת מקום, להציב גבול ולומר "לא" בלי לוותר על הקשר ובלי לוותר על עצמי.
לשאת תסכול ואי הסכמה
לחכות, להפסיד, לחלוק, לנהל משא ומתן ולהתמודד עם מצב שבו לאחר יש רצון אחר.
להבין את האחר
אמפתיה, גמישות מחשבתית, הבחנה בין כוונה לבין פרשנות והבנת ההשפעה של ההתנהגות שלי.
לתקן קשר
לדבר על פגיעה, לברר, להתנצל כשצריך, לשמוע את האחר ולגלות שריב לא חייב להיות סוף החברות.
לבנות "אני חברתי" בטוח יותר
לזהות כוחות, צרכים וגבולות, ולחוות שוב ושוב שאפשר להיות חלק מקבוצה ועדיין להישאר אני.
לא משבצים ילד לקבוצה לפני שבודקים שהיא באמת מתאימה לו.
ההתאמה היא חלק מהטיפול. המטרה היא לבנות קבוצה שבה לכל ילד יש גם מספיק ביטחון וגם אפשרות אמיתית לצמוח.
פגישת הורים
מכירים את התמונה: ההיסטוריה החברתית, מה קורה היום, מה כבר ניסיתם, הכוחות, הקשיים ומה הייתם רוצים שישתנה.
בדיקת התאמה
בודקים האם קבוצה היא המענה הנכון כרגע, או שטיפול פרטני, דיאדי או הדרכת הורים עשויים להיות מדויקים יותר.
היכרות עם הילד
הילד פוגש את המנחה לפני הכניסה לקבוצה, מכיר את המקום, משתף בדרכו ומתחיל לבנות תחושת ביטחון.
הקבוצה יוצאת לדרך
מפגש שבועי קבוע. בתחילת הדרך יש יותר מבנה ופעילויות מכוונות. ככל שנוצר ביטחון, העבודה נעשית טבעית ודינמית יותר.
לא ילד "מושלם חברתית" - אלא ילד שיש לו יותר אפשרויות.
פחות תגובה אוטומטית ויותר יכולת לעצור, לברר ולהבין מה באמת קרה.
ליזום, להצטרף, לדבר ולהביע רצון.
להתמודד עם שינוי, הפסד, תסכול ואי הסכמה בלי שהקשר כולו יתפרק.
לחזור לדבר אחרי פגיעה, למצוא פתרון ולהישאר בקשר.
לזהות ריצוי, חציית גבול או היגררות וללמוד לעמוד על עצמי.
לחוות שאפשר להיות חלק מקבוצה ועדיין להישאר אני.
המיומנויות משתנות עם הגיל. גם הקבוצה צריכה להשתנות.
משחק, הצטרפות, תורות ופתרון ריבים
עבודה דרך משחק, אינטראקציות חיות, ויסות, גמישות, יוזמה, שיתוף והבנת האחר.
שייכות, קודים חברתיים וזהות
קבוצות חברים, רגישות לדחייה, גבולות, ריצוי, קונפליקטים והיכולת למצוא מקום בלי למחוק את עצמי.
אותנטיות, קשרים קרובים ומערכות יחסים
ביטחון בשיחה, יחסים קרובים, פגיעות חברתיות, נוכחות והיכולת להיות אמיתי בתוך קשר.
השיבוץ נעשה לפי גילאים קרובים והתאמה קבוצתית, ולא רק לפי מספר הכיתה.
קבוצה היא תהליך, לא מפגש חד-פעמי.
קבוצה טיפולית היא מרחב מקצועי, לא חוג חברתי.
קבוצות המיומנויות החברתיות הן חלק מעבודה פסיכותרפויטית ותיקה במכון לב ארי עם ילדים, בני נוער והורים.
לפני הצטרפות מתקיים תהליך היכרות והתאמה. אם מתברר שטיפול פרטני, טיפול דיאדי או הדרכת הורים מתאימים יותר בשלב הזה, זה יהיה חלק מהחשיבה המקצועית.
העבודה במכון נשענת על פסיכותרפיה אינטגרטיבית, L.V.P™ - Love-Based Psychotherapy, עבודה עם ילדים ונוער, ויסות, טראומה וקשרים חברתיים.
לפני שמצטרפים, חשוב להבין איך זה עובד.
מה אם דווקא בקבוצה יהיה לילד שוב קשה?
זה אחד היתרונות המרכזיים של קבוצה טיפולית. הקושי אינו "כישלון" - הוא חומר העבודה. כשהוא מופיע, אפשר לעצור, להבין מה קרה, לשמוע את האחר ולנסות תגובה אחרת בתוך קשר אמיתי.
האם הילד יהיה עם ילדים בגילו?
הקבוצות נבנות לפי גילאים קרובים ולפי התאמה קבוצתית. השיבוץ אינו נעשה רק לפי הכיתה, אלא גם לפי הצרכים והדינמיקה שכל ילד מביא.
הילד שלי נוטה לשלוט. האם קבוצה יכולה להתאים?
לעיתים בהחלט. צורך בשליטה, נוקשות, קושי להפסיד, לחכות או לקבל רצון אחר יכולים להשפיע על קשרים גם אצל ילד שמצליח ליזום ולהוביל. בקבוצה אפשר לעבוד על גמישות, ויסות, משא ומתן ואמפתיה.
הילד עבר חרם או דחייה. האם נכון להכניס אותו שוב לקבוצה?
לפעמים דווקא קבוצה טיפולית יכולה לאפשר חזרה הדרגתית לקשר בתוך מסגרת בטוחה. ההחלטה אינה אוטומטית. באינטק בודקים את רמת הפגיעה, המוכנות של הילד והאם זה הזמן המתאים לעבודה קבוצתית.
הילד שלי עם ADHD. האם זה מתאים?
לעיתים כן. קשב, אימפולסיביות, תנועתיות וויסות יכולים להשפיע מאוד על קשרים חברתיים. ההתאמה לקבוצה נבדקת באופן אישי.
מה אם הילד לא רוצה להגיע?
חשש או התנגדות יכולים להיות חלק מהקושי החברתי עצמו. לכן לפני הכניסה לקבוצה מתקיים מפגש היכרות אישי עם המנחה, כדי שהילד יכיר את המקום ולא ייכנס לסיטואציה חדשה לחלוטין בלי הכנה.
איך יודעים אם עדיף טיפול פרטני?
לא צריך להחליט לבד. תהליך ההתאמה נועד בדיוק לשאלה הזאת. כאשר מרכז הקושי נמצא ביחסים עם בני גיל, לקבוצה יש יתרונות שאין לחדר טיפול פרטני. במקרים אחרים ייתכן שדווקא טיפול פרטני, דיאדי או הדרכת הורים יהיו הצעד המדויק יותר.
איפה מתקיימות הקבוצות?
במכון לב ארי בפרדסיה, באזור השרון, בסמוך לנתניה, קדימה-צורן, עמק חפר ולב השרון.
מתלבטים אם קבוצה יכולה להתאים לילד שלכם?
כתבו לנו בוואטסאפ באיזו כיתה הילד ומה הקושי החברתי שאתם רואים כרגע. נוכל להבין מעט יותר את התמונה ולבדוק האם קיימת קבוצה מתאימה והאם זה המענה הנכון עבורו.
אין צורך לדעת מראש איזו קבוצה מתאימה או להגדיר את הקושי במונחים מקצועיים. זו בדיוק מטרת בדיקת ההתאמה.