דימוי עצמי כנוע? מנוכחות של שטיח מחוק, לנוכחות וניראות של מי שאתה ומה שאתה זקוק לו ומבקש

דימוי עצמי נמוך: מתי למדנו שאנחנו שווים פחות?

דימוי עצמי נמוך לא נולד ביום אחד.

לרוב, הוא נבנה בשקט. דרך מבט. דרך הערה. דרך השוואה. דרך חוויה חוזרת שבה הרגשנו שאנחנו פחות חשובים, פחות נראים, פחות אהובים, פחות שווים ממישהו אחר לידנו.

לפעמים זה קרה בבית. לפעמים בבית הספר. לפעמים בקשר זוגי, בחברות, מול אחים, מול דמויות סמכות, או בתוך סביבה שבה היינו צריכים להתאמץ מאוד כדי לקבל מקום.

ואז, בלי ששמנו לב, החוויה הפכה למסר:
"אני פחות."
"אני צריך להוכיח."
"עדיף שלא אבקש יותר מדי."
"אם אהיה אני באמת — אולי לא יבחרו בי."

בפסיכותרפיה הסינגולרית LVP, דימוי עצמי נמוך אינו נתפס רק כבעיה של ביטחון עצמי. הוא נתפס כשיעור נפשי עמוק: הזמנה לברר איפה, מתי ומול מי למדנו לצמצם את עצמנו.

כי דימוי עצמי נמוך לא משפיע רק על מה שאנחנו חושבים על עצמנו. הוא משפיע על האופן שבו אנחנו נכנסים לקשרים.

האם אנחנו מעזים לומר מה אנחנו רוצים?
האם אנחנו מרגישים שמותר לנו לתפוס מקום?
האם אנחנו נכנסים לקשר כשווים — או כמי שמחכים שיאשרו להם להיות שם?
האם אנחנו בוחרים מתוך אהבה, או מתוך פחד שלא תהיה לנו אפשרות אחרת?

כאשר אדם חי עם תחושת ערך פגועה, הוא עלול להימחק בתוך קשרים. לוותר מהר מדי. להתאים את עצמו יותר מדי. לשתוק כשכואב. להישאר במקום שבו הוא לא באמת נראה. לא מפני שהוא חלש, אלא מפני שכך הוא למד לשרוד רגשית.

אבל כאן מתחיל התיקון.

אם עד היום נשאנו בתוכנו מסר ישן שלפיו הערך שלנו מופחת ביחס לאחר, השאלה החשובה היא לא רק מאיפה זה הגיע. השאלה היא גם האם כיום אנחנו עדיין מסכימים לחיות מתוכו.

האם אנחנו מסכימים להמשיך להצטמצם כדי לא לאבד קשר?
האם אנחנו נרצה להמשיך להימחק כדי שמישהו אחר ירגיש בנוח? האם הימחקות והצמצטמות הם הרגל שאנו מעוניינים להמשיך עימו?
האם אנחנו מעוניינים לוותר על הקול, הרצון והנוכחות שלנו רק כדי לא לעורר דחייה? רק כי הורגלו להקטין את עצמנו?


דימוי עצמי כנוע? מנוכחות של שטיח מחוק, לנוכחות וניראות של מי שאתה ומה שאתה זקוק לו ומבקש

דימוי עצמי אינו מי שאנחנו - דימוי עצמי הוא שיעור.
זה התחיל במשהו שלמדנו פעם, כדי לשרוד באקלים חברתי מקטין.

וזה יכול להיות תיקון שאנחנו יכולים לחולל ולחוות היום.

 

הטיפול בגישה הסינגולרית LVP מבקש לפגוש בדיוק את המקום הזה. לא רק לחזק את הביטחון העצמי מבחוץ, אלא להגיע אל שורש הלמידה הפנימית: אל החוויות שבהן נוצרה התחושה שאני פחות, ואל האפשרות לבנות בתוכנו מסר חדש.

לא מסר מלאכותי של “אני מושלם”.
אלא מסר עמוק ובריא יותר:
"אני ראוי לקשר בלי להימחק."
"אני יכול להיות קרוב בלי לוותר על עצמי."
"יש לי מקום."
"אני לא פחות."

דימוי עצמי נמוך אינו גזירת גורל. הוא סימן לכך שיש בתוכנו שיעור שמבקש להיראות, ותיקון שמבקש להתחיל.

והתיקון הזה משנה לא רק את הדרך שבה אנחנו חושבים על עצמנו, אלא את הדרך שבה אנחנו חיים, אוהבים, בוחרים ונוכחים בעולם.

מאיה לב ארי
מטפלת בגישה הסינגולרית LVP

בן הזוג שלי חושב בעיקר על עצמו. יורד עלי ומבטל אותי. אני במצוקה ולא יודעת איך להתמודד. מה ניתן לעשות?

מומלץ לזהות בתוך עצמך מה את רוצה ולמה את זקוקה, ולאחר מכן, לדבר את עצמך מולו. לא לוותר על עצמך. להסביר. לעמוד על שלך.

בילדות אבי היה תופס את כל המקום, ועושה שהכל ילך לפי החליל שלו. התרגלתי לזה. אני לא יודע בכלל מי אני ומה אני רוצה. מה ניתן לעשות כדי למצוא את עצמי בכלל?

ניתן להגיע לטיפול רגשי בפסיכותרפיה סינגולרית LVP. לזכך מהו השיעור שלך מול החוויות שחווית עם אביך. ולעשות דרך במסע הנשמה שלך. לקבל את השיעור הרוחני והרגשי, שעליך ללמוד את עצמך. ללמוד לקחת מקום. לשים גבולות לאחרים. ולהמנע מסביכות שמטשטשת מתי ואיפה אחרים מתחילים ואת מסתיימת.

 

 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *